#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסדר של הטור בסימנים אלו?	"ביאר הטור דנקט ע""פ סדר הקרא אם תשיב משבת דמיירי בתתילה בהילוכו בשבת, ואח""כ ביאר איסור חפציו ודברו דבר, ואח""כ ביאר הלכות מוקצה דלמדו חז""ל אם הילוך ושיחה של שבת לא יהא כשל חול, כ""ש שלא יהא טלטול של שבת כשל חול, ואח""כ מבאר המלאכות"	סימן שא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרוץ 1) בשבת 2) בחול?	"1) אסור לרוץ בשבת סתם, אבל מותר לרוץ לדבר מצוה 2) בחול ג""כ ראוי שלא לרוץ שהיא נוטלת אחד מת""ק ממאור עיניו [ותקנתו להדריה בקדושא דבי שמשי (ברכות מ""ג ע""ב, שבת קי""ג ע""ב), ופי' רש""י לשתות מכוס קידוש ליל שבת, והטור (סי' רס""ט) ס""ל שיתן היין בעיניו, והמ""ב לעיל (סי' רע""א ס""ק מ""ח) כתב שיסתכל בהנרות בשעת קידוש (מ""ב דרשו)]"	סימן שא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"א""כ, כיצד הילוכו בשבת משונה מהילוכו בחול?"	"1) המהרש""א (שבת קי""ג ע""ב) תי' שבחול ליכא איסור משא""כ בשבת יש איסור (מחה""ש, מ""ב ס""ק א') [וכן נקט הא""ר]<br>2) עוד תירץ המחה""ש דנפק""מ בסומא שבחול יכול לרוץ ולא בשבת<br>3) הפמ""ג (א""א ס""ק א') פי' שבשבת אפי' פסיעות קצרות אסור אם הוא בריצה [דלפי הפמ""ג בחול אינו אסור אלא פסיעה גסות ובשבת יש איסור ריצה, וכן נקט האג""מ (או""ח ח""ה סי' י""ח), אבל משאר הפוסקים משמע דהיינו הך, וכן משמע מגמ' ברכות ו' ע""ב]"	סימן שא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור ריצה?	"כתב השעה""צ (ס""ק ה') דמדויק בגמ' (שבת קי""ג ע""ב) דהשיעור בעצם תלוי בכל אדם והוא כדי להניח את רגלו קודם שיגביה את השני, ובאדם בינוני הוא שיעור אמה וכמ""ש רש""י בשבת (שם) (מ""ב ס""ק ג') [והערוה""ש (סעי' מ""ג) כתב דקשה ליזהר בשיעור דעוקר רגלו שני קודם שמניח הראשון {וכנראה היה לו הבנה אחרת בזה}]"	סימן שא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקפיצה?	"אסור לקפוץ (מ""ב ס""ק ב') [ומרש""י משמע דאינו אסור אלא כשא""א לעבור בהליכה, אבל משאר הפוסקים לא משמע כן, ואפי' בדעת רש""י אפשר דמודה דאסור בכל אופן (שעה""צ ס""ק ג')]"	סימן שא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לבחורים לרוץ בשבת?	"כיון שזהו עונג שלהם מותר להם לרוץ (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ה') [דלא כב""ח דס""ל דאינו מותר לכתחילה] {וזהו רק מצד איסור שבת, אבל עדיין נוטל אחד מת""ק ממאור עיניו} [ומשמע מערוה""ש לקמן (סי' ש""ז סעי' ב') האיסור ריצה אינו איסור מדינא אלא כמו מדת חסידות דכתב לגבי ההיתר לרבות בשיחה כשעונג הוא לו דעל כרחך אינו איסור מדינא אלא מדת חסידות דאם הוא איסור מדינא לא היו מקילין כשתענוג הוא לו, ועי' מש""כ לקמן דיותר נראה לפרש דתלוי בדרגה של הזלזול שבת]"	סימן שא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החידוש דמותר לילך לראות דבר המתענגים בו?	"1) הב""ח פי' דמותר לרוץ לראותו, וקמ""ל דמותר אע""פ שאינו נהנה בגוף הריצה (וכן נקט המ""ב ס""ק ו') {ולפי""ז פשוט דמותר לרוץ אם ירדו גשמים וכדומה}<br>2) הט""ז (ס""ק א') פי' אע""פ שהוא מהרהר בשבת בדברים חיצונים אפ""ה הוא מותר מפני שעונג הוא לו<br>3) המג""א (ס""ק ד') מחדש דאע""פ שהוא עובר על איסור קריאת דיוקנאות (שו""ע סי' ש""ז סעי' ט""ו) אפ""ה הוא מותר לו מפני עונג שבת [אולם, האחרונים דחו פירוש זה (שעה""צ ס""ק ז')] [ופשוט, דאפי' להמג""א אינו מותר לעבור על איסורי חול כגון לילך לבתי תרטיאות ומושב לצים בעבור עונג שבת (חמד משה, פמ""ג א""א ס""ק ד', ביה""ל ד""ה כל)]"	סימן שא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרוץ כדי שיתענגו אחרים?	"ממ""ב לקמן (סי' ש""ז ס""ק ו') משמע דאינו מותר אלא אם הוא ג""כ מתענג על כך שהאחרים מתענגים"	סימן שא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר 1) לרוץ 2) לטייל, להתעמל?	"1) איתא בתוספתא דאסור, ומכאן הוכיח הט""ז (ס""ק א') דצריך להתענג בגוף הריצה, אבל המג""א (ס""ק ה') מיישבה דמיירי שעושה לרפואה [ואסור משום שחיקת סממנים (פמ""ג א""א ס""ק ה') {אבל משום הריצה אינו אסור דהוא נהנה בזה, אכן כתב הערוה""ש (סעי' מ""ד) דאסור אף משום הריצה}] 2) לפי הט""ז פשוט שמותר דכל האיסור היה מחמת הריצה, ואפי' להמג""א מותר דעכשיו אינו ניכר שהוא לרפואה והוי כמאכל בריאים ומותר אפי' אם כוונתו לרפואה (מחה""ש), אכן הלבוש משמע דטיול כדרכו בחול מותר אבל להתעמל אף לטייל אסור, אבל הפמ""ג (א""א ס""ק ה') דחה דאינו מוכח מהלבוש דאפשר דלטייל כדרכו מותר אפי' להתעמל, והמ""ב (ס""ק ז') סותם להקל כהמג""א, והביא הלבוש ביש מחמירין"	סימן שא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרוץ כדי שיהיה תאב לאכול?	"כתב השעה""צ (ס""ק ט') אע""פ דלא קיי""ל כהט""ז דס""ל דצריך להתענג בעצם הריצה מ""מ יש להסתפק אם תענוג זה שיהיה תאב לאכול הוי בכלל רפואה"	סימן שא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטייל במבוי שיש בו עירוב בלא כובע גדול?	"הב""י הביא דתלוי במנהג המקום, וביאר הדרישה דטעם המחמירין הוי דנראה כפועל שהולך למלאכתו"	סימן שא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה כשיגיע לאמת המים?	"אם אפשר לדלג עליה ידלג [ואפי' אם היא אינה רחבה כ""כ אפ""ה מותר לדלג עליה כי לפעמים יפול בתוך האמה (ביה""ל ד""ה אפילו)], ואם א""א לדלג עליה יקיפנה אבל לא יעבור בתוכה שמא יבא לידי סחיטה [חוץ מדבר מצוה שמותר לעבור בתוכה] (מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק ט') {אבל לכאורה אם מנעליו של עור ולא יגיע המים עד בגדיו עדיף טפי לילך בתוכו ולא ידלג, וזהו דוקא כשאינו מרבה בפסיעות וכמ""ש הערוה""ש בסמוך}"	סימן שא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החילוק בין דילוג וקפיצה?	"דילוג הוי כשמפסיק רגליו ברחבה, קפיצה הוי כשתי רגליו ביחד (מ""ב ס""ק ח')"	סימן שא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם אין בו מים בהאמה?	"כתב הערוה""ש (סעי' מ""ה) דעדיף לדלג עליה, ואם א""א יכול לירד לתוכה ולעלות ממנה {וצ""ב, ולכאורה כוונתו כדי שלא ירבה בפסיעות}"	סימן שא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה הולך לדבר מצוה [כגון לקבל פני רבו או גדול בחכמה או אביו]?	"מותר לעבור במים, ובלבד שיוציא ידו מתחת שפת חלוקו [כדי שיזכור ולא יבוא לידי סחיטה (רא""ש, ר""ן, שו""ע) א""נ שלא יבוא לידי הוצאה (רש""י)], ודוקא כשלובשים מנעלים ולא סנדלים [דחיישינן שמא יפלו ואתי לאתויי דאינו יכול להדקו כמו מנעל, ובזה""ז לא חיישינן חוץ מקאלאסי""ן שמעותדין ליפול (ערוה""ש סעי' מ""ו)], ואפי' כשהוא לבוש והגיע המים לצוארו אבל דוקא בדלא רדיפי המים (ביה""ל ד""ה יכול)"	סימן שא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם איכא דרכא אחרינא?	"הרמ""א לקמן (סי' תרי""ג סעי' ח') משמע דאפ""ה עדיף לעבור במים ולא ירבה בהילוך סביב, אבל הסכימו האחרונים דעדיף יותר להקיף מלעבור במים (מ""ב ס""ק י""ב)"	סימן שא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחר כמה זמן אדם מחויב להקביל פני רבו?	"כתב המג""א (ס""ק ז') דאדם חייב להקביל פני רבו כל רגל, אבל יש מצוה בכל חודש ושבת, והביה""ל (ד""ה להקביל) הביא סמך לזה מפירוש ר""ח וריטב""א דאם הוא בתוך העיר צריך להקביל רבו כל יום, ואם הוא קרוב לעיר פעם אחת בשבוע או בחודש, ואם הוא במקום רחוק צריך לכל הפחות פעם אחת ברגל {אבל אינו ממש שיטה אחת שהמג""א ס""ל דאינו חיוב כל חודש ושבת אבל הר""ח וריטב""א ס""ל דהוא חיוב אם הוא קרוב לעיר, ומגמ' סוכה (כז:) משמע שהוא חיוב} [וחידש הנוב""י (מהדו""ת או""ח סי' צ""ד) דאין מצוה לקבל פני רבו בזה""ז דליכא ביהמ""ק שלא יהא כבוד רבו גדול מכבוד השכינה, אבל הרבה אחרונים חולקים עליו (ר' שלמה קלוגר, יערות דבש, ערול""נ סוכה כ""ז ע""ב)]"	סימן שא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הרב הולך לתלמידו 1) סתם 2) מפני חריפותו או שיש לו שמועות מגדולים אחרים 3) שהרב מסתפק בדבר והולך לשאול מהתלמיד שמסתמא יודע בזה?	"1) אסור לעבור במים (מ""ב ס""ק י""א) [דהוא איבעיא דלא אישפיטא בגמ' יומא (ע""ז ע""ב - ע""ח ע""א) ואזלינן לחומרא (ב""י)] 2) הט""ז מקיל דלגבי דבר זה התלמיד גדול מרבו, אבל התוספת שבת אוסר [דהביא הלבוש דס""ל דאמרינן לא פלוג, ולעולם התלמיד צריך לילך אצל רבו] (מ""ב שם) {וכ""ת למה זה גרוע מלשמור פירותיו, ובאמת התוספת שבת כתב דהתם מותר משום הפסד ממון וכמ""ש השעה""צ בשם התוס' ישנים אבל לפי הטעם של המ""ב דהוי נמי קצת מצוה צ""ע למה זה אינו מותר, וצ""ל דכל זה בכלל הלא פלוג, וצ""ע} 3) כתב המ""ב (שם) דמסתבר כהט""ז דמותר דלא גרע משאר דבר מצוה [והכא עדיף דמיירי כשיודע שמסתמא התלמיד יודע התשובה משא""כ באות 2 מיירי כשרוצה לפלפל עם התלמיד (ר""י באק)]]"	סימן שא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש מצוה לאשה לילך לקבל רבה?	"המג""א (ס""ק ז') הביא ראיה משונמית דיש לה מצוה, אמנם כתב המ""ב (ס""ק י') דהיינו דוקא ברשות בעלה [דפני אביו דומה לפני רבו, ואשה פטורה מכיבוד אב כשיש לה בעל (שעה""צ ס""ק י""ב)]"	סימן שא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעבור דרך המים לחזור?	אם הלך לדבר מצוה ממש מותר לו לחזור דרך המים כדי שלא תהא מכשילו לעתיד לבא	סימן שא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הולך לשמור פירותיו?	"נחשב כקצת מצוה וכמ""ש לעיל (ס""ס רמ""ח) לגבי הפלגה בספינה (מג""א ס""ק ח') [א""נ משום הפסד ממון לא גזרו משום סחיטה (תוס' ישנים יומא ע""ז ע""ב, שעה""צ ס ""ק י""ד)], ולפיכך מותר לעבור במים לילך שם [ובלבד שמוציא ידו מתחת שפת חלוקו (מ""ב ס""ק ט""ו)] אבל לא לחזור [דלא אכפת לן אם אינו הולך וחס על ממונו לעתיד לבא, וגם בודאי לא ימנע מללכת לשמור ממונו (מ""ב ס""ק י""ד)]"	סימן שא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השני דרכים שמותר להוציא דבר בשבת?	דרך מלבוש או דרך תכשיט 	סימן שא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכללים בדברים האסורים מדברנן?	"1) הוצאה כלאחר יד<br>2) דילמא שלפא ומחוי ואתי לאתויינהו ד""א ברה""ר<br>3) דבר רפוי ודילמא משתליף ממילא ואתי לאתויי ברה""ר<br>4) דילמא מחייכי עלה ואתי למישלף ואתויי<br>5) משום מראית העין<br>6) דברים החוצצים בטבילת אשה<br>7) לאצולי טינוף<br>(ביה""ל ד""ה כל)"	סימן שא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאחוז תכשיט גמור בידו?	"כתב הביה""ל (ד""ה כל) דהוא איסור דאורייתא (וכ""כ המ""ב בהרבה מקומות), אמנם היכא דהוא תכשיט בשעה שהוא בידו חידש התפארת ישראל (פ""ו אות ל""ה) דהוא מותר, אכן המג""א (ס""ק כ""ז) ס""ל דהוא אסור מדרבנן [וצ""ע על הערוה""ש (סעי' נ""א) דכתב שהמג""א ס""ל דהוא חיוב חטאת (ר""י באק)]"	סימן שא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוציא בשוגג?	"אם שכח שהוא שבת או שמלאכה זו אסורה חייב חטאת, אבל אם שכח שהוא מוציא דבר זה פטור (מג""א ס""ק ט', מ""ב ס""ק י""ט) {ונראה דהוא מתעסק} "	סימן שא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם איש יוצא 1) בסייף וקשת וכדומה 2) בשריון וקסדא וכדומה?	"1) אפי' בחגורו חייב חטאת דהוא דרך הוצאה (ב""י, מג""א ס""ק י', מ""ב ס""ק כ""ב), וחידש הערוה""ש (סעי' נ""א) דמיירי בסתם בני אדם אבל באיש מלחמה הרי הם כבגדיו {ופטור אבל אסור דלא עדיף משריון}, אבל הרבה חולקים עליו (ע' בקובץ תשובות ח""ג סי' נ""א, אז נדברו ח""א סי' ע' וח""ב סי' מ""ד) 2) אסור משום מראית העין שנראה שהוא רוצה להלחם בשבת [ואסור אפי' בחדרי חדרים דהולך למלחמה הוי כאיסור תורה (פמ""ג א""א ס""ק י""א) {משום שהוא משים עצמו בשבת במקום שצריך להרוג}] (מ""ב ס""ק כ""ה), אבל אם יצא פטור דהוא דרך מלבוש"	סימן שא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתפילין?	"לא יצא בתפילין מפני שצריך להסירם כשיכנס לבית הכסא ושמא יעבירם ד' אמות ברה""ר [ולפי""ז ה""ה בשאר קמיעות אם אינם מחופים עור (מג""א ס""ק י""ב)], ובלאו האי טעמא יהא מותר אע""פ דקיי""ל שבת לאו זמן תפילין מ""מ הוא דרך מלבוש (מ""ב ס""ק כ""ז), ומשמע דבביתו מותר להניח תפילין, ובלבד שלא יכוין לשם מצוה (מ""ב ס""ק כ""ו)"	סימן שא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במי שיצא בשבת בתפילין של ר""ת?"	"הפמ""ג (א""א ס""ק נ""ג) כתב דעל הצד דהם פסולות הרי הוא עובר על איסור דאורייתא, אבל התהלה לדוד (ס""ק ד') כתב דלעולם הוא דרך מלבוש [ויש לו צד דהוי הוצאה כלאחר יד]"	סימן שא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת 1) במנעל גדול 2) בחלוק גדול?	"1) לא, דלמא נפל ואתי לאתויי 2) כן דאינו יכול ליפול [ויש לעיין מה הדין במעיל גדול (מ""ב דרשו)]"	סימן שא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת במנעל אחד 1) כשאין לו מכה 2) כשיש לו מכה?	"1) לא, דלמא מחייכי עליה ואתי לאתויי [ולפי רש""י בשם ירושלמי כדי שלא יחשדיה דהוא אוחז השני תחת כנפיה (ב""י)], אמנם בזה""ז שאין דרך לצאת בלא מנעלים כלל נשתנה הדין וכמ""ש במג""א (ס""ק ט""ו, ומובא במ""ב ס""ק ל""ג) דהכל תלוי כפי המקום והזמן (פסק""ת אות י') {וכן ראינו במ""ב (ס""ק מ""א) דתכשיט מהודק ליכא גזירה שמא אתי לאחויי} 2) כן, לפי רב הונא דוקא במנעל על אותה רגל שיש בו מכה ולפי חייא בר רב דוקא במנעל על אותה שאין בה מכה, ורוב ראשונים והשו""ע פוסקים כחייא בר רב [דמכתו מוכחת עליו], אכן הרז""ה והגר""א פוסקים כרב הונא [דמבואר בירושלמי דר' יוחנן ס""ל כוותיה], ולפיכך הסכימו הרבה אחרונים דנכון להחמיר שלא לצאת לעולם במנעל אחד אלא מוטב שילך יחף [ואף דיש מחמירין שלא ילך יחף (לקמן סעי' ט""ז) מ""מ כשא""א בענין אחר מותר], אמנם מסיים הביה""ל (ד""ה באותו) בדידן דלית לן רה""ר גמורה לדעת הרבה פוסקים יש להקל כפסק המחבר כדעת חייא בר רב דיכול לצאת במנעל אחד על אותה שאין בה מכה [אכן, הערוה""ש (סעי' נ""ג) ס""ל דכל הני גזירות בכלל אינם אלא ברה""ר ולא בכרמלית, ולא דמי לסי' ש""ג סעי' י""ח דהוי מח' אם גזרינן בכרמלית] {ויש לעיין אם מותר לבריא להערים וליתן תחבושת על רגל אחד (מלבד החשש עין הרע)}"	סימן שא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שיש לו גבס על רגל אחד?	"כתב החוט שני (ח""ד פפ""ח ס""ק ג') ב' סברות להקל אפי' לדעת הביה""ל, א' יש בו צורת מנעל והוי כאילו הולך בשני סוגי נעלים ולא מצאנו שגזרו חז""ל על זה, ב' אם הוא מדדה על רגל אחד הוי כאילו אין לו אלא רגל אחד (מ""ב דרשו)"	סימן שא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה השיטות באיש היוצא במחט (נקובה/אינה נקובה)?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-2fb2965d88b7ab246ecc4e7e0a2cd0b5a84e6987.jpg"">"	סימן שא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוציא המחט בידו?	"בודאי חייב [בין באיש בין באשה בין בנקובה בין בשאינה נקובה], דלא כעולת שבת (מג""א ס""ק י""ד, מ""ב ס""ק ל""א, שעה""צ ס""ק כ""ד) [וכגון שאינו תכשיט כשהוא בידו (ר""י באק)]"	סימן שא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזמן הזה במחטין?	"כתב המג""א (ס""ק ט""ו) הכל לפי הזמן, אם אינו תכשיט ודרכו לצאת בו בחול הוי דרכו בכך וחייב, ואם אין דרך לצאת בו בחול פטור דלאו דרכו הוא, ואם אין דרכו של רוב העולם אבל הוי דרכו של אנשי מקום אחד בטלה דעתו אצל כל אדם (מ""ב ס""ק ל""ג) [והיינו רק עיר אחת בטל אבל מדינה אחת אינה בטלה לכל העולם (אג""מ או""ח ח""ה סי' י""ח)]"	סימן שא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם צריך המחט לחבר שפתי המלבושים 1) באשה 2) באיש?	"1) באשה מבואר לקמן (סי' ש""ג סעי' ט') דאינו מותר אלא במחט שאין בו חיוב חטאת [מחט שאינה נקובה] אבל לא במחט נקובה 2) הביה""ל (ד""ה ובשאינה) מסתפק אם מותר לו אפי' במחט שיש בו חיוב חטאת [אינה נקובה לפי הרי""ף], דאפשר דהא דאשה שאני דהתם מיירי בנקובה ואין הדרך להעמיד במחט נקובה משום דמישתליף משא""כ באיש באינה נקובה י""ל דהוא דרך לבישה, ומסיים וצ""ע, אכן פשוט להערוה""ש (סעי' נ""ח) דמותר דדוקא באשה יש חילוק בין המחטין דהיא מתקשטת באינה נקובה ולא בנקובה משא""כ איש אינו מתקשט בהם כלל {ונראה דזהו הערוה""ש לשיטתו דפשוט ליה דליכא חיוב חטאת באיש להוציא את המחט אבל לפי המ""ב דיש צד חיוב חטאת דדרכו לתחוב בבגדו אף בחול לחצות בו שיניו א""כ עדיין צ""ע בציור שהוא מכוין לתפור בגדיו, ואין להביא ראיה דחגורה של מפתח שמותר דהתם לאו דרך הוצאה בכך ועל כן פשוט שמותר להוציא מפתח דרך חגורה} [ופשוט דמותר לצאת בסיכת ביטחון שכל מטרתו היא לחבר חלקי הבגד ובטל להבגד (שש""כ פי""ח הע' קכ""ד)]<br> "	סימן שא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבר שהוא תכשיט לאיש ולאשה?	"כתב הרז""ה דבזה כו""ע מודו דהאיש בכלל הגזירה דתכשיטין משום לא פלוג דיש מביאין ראיה מירושלמי לשיטת רש""י דגזרו אפי' על אנשים, ולזה דחה הרז""ה דהתם מיירי בדבר שהוא תכשיט לאיש ולאשה, וכן הוא דעת הרמב""ם, אבל הר""ן כתב דלפי ר""ת מותר לאיש לצאת בטבעת שאין עליה חותם דעכשיו נהגו בו והוי תכשיט להם [ומשמע דאפי' בדבר דהוי תכשיט לשניהם מותר לאנשים לפי ר""ת]. להלכה, השו""ע הביא הרז""ה דאם הוא תכשיט לשניהם אסור"	סימן שא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למעשה, האם מותר לאנשים ללבוש תכשיטין?	"הרמ""א מציין לסי' ש""ג סעי' י""ח דמבואר דההיתר לנשים ללבוש תכשיטין הוי מפני מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין, ומבואר מדרכ""מ (ס""ק ב') דזהו הלימוד זכות אף לאנשים, והביא עוד לימוד זכות דגזרו דוקא בימיהם שהיו נוהגין לצאת רק בשבת בתכשיטין משא""כ בזמנינו שיוצאים בתכשיטין אף בחול [ודלא כהבנת רע""א דהבין דר""ל דראוי לאנשים להחמיר על עצמן (שעה""צ ס""ק ל""ב)], ולמעשה כתב רע""א (סי' ש""ג סעי' י""ח) דראוי לבעל נפש שלא לצאת בשום תכשיט (מ""ב ס""ק ל""ח) {ולגבי תכשיט שמיוחד לאיש יש מקום להקל טפי דלר""ת מותר לגמרי, ומ""מ לרש""י אין חילוק}, אכן הערוה""ש (סעי' נ""ה - נ""ו) כתב דכמו שנוהגין להקל בנשים ללבוש תכשיטין כך מותר לאנשים ללבוש תכשיטין, ונהי דראוי ונכון לאנשים שלא ללבוש טבעות על אצבעותיהם בשבת מ""מ אין למחות ביד המקילין כיון שמותר מעיקר הדין."	סימן שא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבר שלפעמים הוא דרך הוצאה בכך או לפעמים הוא דרך מלבוש?	"הערוה""ש (סעי' נ""ד) הוכיח מטבעת דלפעמים האיש מוציא טבעתו של אשתו על אצבעו ונחשב כדרך הוצאה ש""מ דאפי' אם לפעמים מוציא בדרך זה נחשב כהוצאה כדרכו, וה""ה אם לפעמים לובש הבגד באופן זה מקרי דרך מלבוש {ולפי""ז נראה להקל בחליפה על כתפיו}"	סימן שא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל טבעת שיש עליה חותם?	"כתב הכל בו דוקא אם יש עליה אותיות החקוקים או צורות בולטות, והוסיף הב""י דה""ה שקוע אלא אורחא דמילתא נקט, אבל המג""א (ס""ק י""ז) פי' דבדוקא נקט הכל בו בולטות דהרי אסור לשהות טבעת שיש בו צורות אדם בולטת [ואע""פ שאסור לחתום בטבעת שיש בו צורת אדם שקוע משום איסור עשייה מ""מ מקרי תכשיט, והחמד משה מפקפק בזה (שעה""צ ס""ק ל""ד) {י""ל דהוא תכשיט בעצם אע""פ שאינו משתמש בה כלל (ר""י באק)}], ולפי הב""י י""ל דמיירי בשאר צורות או בפרצוף מצד אחד (מ""ב ס""ק מ')"	סימן שא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבר העשוי לתכשיט ולהשתמש בו?	"הרא""ש הביא ירושלמי דהעשוי לכך ולכך אסור, יש מפרשים דר""ל לאיש ולאשה אסור [ור""ל דבר שהוא תכשיט לאיש ואשה אסור], אבל יש מפרשים דר""ל לתכשיט ולהשתמש בה אסור דהרואה אומר דלהשתמש בה הוא מוציאו, וכתב הרא""ש שנוהגין להקל ונשים יוצאות במפתח של כסף ושל זהב על צואריהן, ועל כרחך צריך לפרש הירושלמי כפירוש ראשון [אבל הדרישה (ס""ק י""ג) פי' דבאמת ס""ל כפירוש ב', ואפ""ה אינו אסור אלא כשנראה דלהשתמש בה הוא מוציאו אבל כשהם תלויות על צואריהן ליכא חשש], וגם המהר""ם מרוטנבורק מקיל אבל דוקא בשל כסף וזהב דהם ודאי לתכשיט אבל לא בשל נחושת וברזל [וצריך לכוין להוציאו לשם תכשיט (שעה""צ ס""ק ל""ח, ביה""ל ד""ה בזה), ואם כוונתו לשניהם בשוה יש סתירה במשמעות המ""ב (ס""ק מ""ב) אבל מביה""ל (ד""ה בזה) משמע דצריך שהעיקר יהיה לתכשיט (מ""ב דרשו)], אכן כתב תשובת מהרי""ל דנוהגין להקל אפי' בשל נחושת וברזל דהוי תכשיט. להלכה, השו""ע הביא שיטה שמחמיר לגמרי, ועוד הביא שיטת מהר""ם דמקיל בשל כסף, והרמ""א הביא המהרי""ל דמקיל אפי' בשל נחושת וברזל. והנה, כפשוטו כל זה מיירי כשהוא תכשיט ומשתמש בו לפתוח המנעל והנדון הוי אם הוא בטל להחגורה, אבל אם הוא חלק מהחגורה הוי מלבוש ממש ויהא מותר לגמרי, וכן משמע מהב""י. אכן, המג""א (ס""ק י""ח*) הבין דהא דמקיל המהרי""ל בשל נחושת וברזל היינו דוקא כשהוא בסוף החגורה ומשתמש בה לחגור בה אז הוא בטל להחגורה משא""כ כשהוא באמצע החגורה אינו בטל להחגורה {ונראה דאין חילוק בעצם בין סוף או אמצע החגורה אלא החילוק הוא אם הוא צורך החגורה ונעשה כגוף אחד עם החגורה, והיינו באמצע החגורה יכול להסירו ולהשתמש בה לצורך החגורה אבל אה""נ אם ע""י שהוא באמצע החגורה הוא מחבר שתי חתיכות של החגורה יחדו בודאי הוא כסוף החגורה ובטל להחגורה (וכן משמע מערוה""ש סעי' ס')}, וכ""כ המ""ב (ס""ק מ""ה), ולפי""ז משמע דאפי' כשהוא לצורך החגורה אינו מותר אלא לפי המהרי""ל, וכן הבין הביה""ל (ד""ה ויש) דפשטות השו""ע ורמ""א משמע דזה גרוע טפי, אבל הביא שהט""ז הבין דזה עדיף מכולם [אמנם, יש לעורר ע""פ מה שמבואר לקמן (סי' ש""ג סעי' כ""ג) באגוז דאם מינכרא שהיא מערמת אסור, וה""נ כתב השש""כ (פי""ח הע' קצ""א) בשם רשז""א דכיון דמינכרא דכוונתו להוציא המפתח אסור ברה""ר ואינו מותר אלא בכרמלית]"	סימן שא סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בדבר שהוא לתכשיט ולהשתמש בה, למה אינו אסור מצד התכשיט לחוד?	"1) לר""ת ורמב""ם ליכא איסור תכשיט לאיש [בדבר המיוחד לאיש לחוד (שעה""צ ס""ק ל""ו)] (מ""ב ס""ק מ""א)<br>2) מיירי במפתח קבוע היטב בשלשלת ואין בקל למשלף אותו ולאחווי (מ""ב ס""ק מ""א)<br>3) האידנא להקל בתכשיטין אפי' באשה (שעה""צ ס""ק ל""ו)"	סימן שא סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במפתח של ברזל על שלשלת של כסף?	"כתב הט""ז (ס""ק ז') דמקילין במפתח של כסף ה""ה שיכול להקל בשלשלת של כסף שהמפתח של ברזל בטל לה, אבל התוספת שבת חולק עליו דהמפתח הוא תשמיש בפנ""ע ואינו בטל להשלשלת ואסור לכו""ע (שעה""צ ס""ק מ""ה)"	סימן שא סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בתיק של בתי עינים 2) בבתי עינים על חוטמו?	"1) כתב הב""י דאפי' אם הוא של כסף והוי תכשיט, מ""מ הבתי עינים שבתוכו הוי דבר בפנ""ע ואינו בטל להתיק דאדרבה התיק בטל להבתי עינים [וה""ה בנדן וסכין] (רמ""א, מג""א ס""ק י""ח, מ""ב ס""ק מ""ד) 2) כתב המ""ב (ס""ק מ""ד) בודאי יש חשש שמא יפלו ממנו ואתי לאתויי ד""א, והוסיף הערוה""ש (סעי' ס""א) דאפי' היכא שהם מאורגים בבגדו דליכא חשש נפילה מ""מ אם צריך להם רק כדי לעיין בספר יש בו חיוב חטאת ורק אם אמרו הרופאים שצריך לילך עמהם תמיד אז מותר לו לילך כשאין בו חשש נפילה, ולמעשה היכא דיש חשש נפילה או דרכו להסירם כשהולך בחוץ [ואפי' בשעת ירידת גשמים מסתפק רשז""א (שש""כ פי""ח הע' מ""ח) אבל כתב דקשה לעשות גזירות מעצמינו] או משקפיים לקריאה לחוד אסור לצאת בהם בלא חוט, אבל כשהם מהודק אע""פ דלפי הערוה""ש אסור וגם החמיר החזו""א (מובא בחוט שני ח""ד פפ""ח ס""ק ו') ברה""ר, מ""מ מנהג העולם להקל להחשיבו כמלבוש וכחלק מגופו [וכל שכן דיש להקל בעדשות מגע, אבל מטעם חציצה יש מחמירין בנשים {ויש להקל משום מלבוש גמור}] (עי' מ""ב דרשו) {ויש עוד סברא מרשז""א דהוי כקמיע מומחה, וכ""ת הרי סומא אסור לצאת במקלו י""ל דהתם הוא אוחז המקל בידו ואין מתירין שום דבר בידו אלא אם הוא מנעל ממש והוא עוזר לו בהליכתו משא""כ שאר דברים שאינם בידו מותרים כשהם מרפאין ועוזרים לו, והא ראיה קמיע מומחה מותר ללובשו אבל אסור לאוחזו בידו (מ""ב לקמן ס""ק פ""ח), ומשמע אפי' כשהוא מרפא כשהוא בידו}"	סימן שא סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במורה שעות?	"כתב המ""ב (ס""ק מ""ה) דהוא חיוב חטאת, ואפי' אם הוא מחובר לרביד של זהב ג""כ איסור גמור הוא שהמורה שעות יש לו חשיבות בפנ""ע ואינו בטל להרביד, ובביה""ל (ד""ה בזה) מאריך יותר לבאר דעיקרו נעשה להשתמש בה, [והא ראיה דבזמן שהוא מתקלקל אין דרך בני אדם לשאת אותו] ומבואר בירושלמי דאם עשויה לכך ולכך והוציאו להשתמש בה חייב, ואפי' אם הוציאו להתקשט הרי לפי השיטה ראשונה אסור דהרואה יאמר דלצורך תשמישו הוציאו, ואפי' להמהר""ם אינו מותר אלא במפתח של כסף דניכר שהוא לתכשיט דאין אדם עשוי לעשות מפתח מכסף וזהב משא""כ במורה שעות, וגם יש חשש שליף ומחוי לאחרים ואפי' באנשים שייך בזה במורה שעות [ואפי' להט""ז דהיה מקיל במפתח של ברזל על שלשלת של כסף היינו במפתח שאינו חשוב כלל לגבי השלשלת משא""כ במורה שעות בודאי יש לו ג""כ חשיבות גדול], ומצרף עוד סניף להחמיר לפי השיטות דיש לנו רה""ר בזמנינו, ומסיים דכתב כל זה לאפוקי מדעת גדול אחד [שואל ומשיב (מהדו""ק ח""ג סי' ל""א)] דרצה להקל {ויש ללמד זכות עליו דהוא ס""ל דהירושלמי מיירי באשה שמוציא טבעת שיש עליה חותם דאינו תכשיט גמור ועל זה אמרינן דאם מכוין לחתום בה חייב אבל בדבר שהוא תכשיט גמור אפי' אם מכוין להשתמש בה אינו חייב דבעצם הוא תכשיט וכמו שאמרינן במלבוש, וה""נ המורה שעות עם הרביד הוי תכשיט ביחד כמו שאמרינן בשעון יד ואפי' אם מכוין בעיקר להשתמש בה}"	סימן שא סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באבנט בהיר כדי שיהא נראה בלילה?	"{לפום ריהטא אפי' כשהוא דרך לבישה יהא אסור מפני שעיקר כוונתו הוא שיהא נראה [וזהו תשמיש], וכמ""ש הביה""ל (ד""ה בזה) בשם הירושלמי, אכן כתב האג""מ (או""ח ח""ה סי' י""ח) דראינו בשריפה דמותר ללבוש כמה בגדים להצילם מדליקה, וש""מ דיש חילוק בין מלבוש לתכשיט, דדוקא בתכשיט אמרינן דאם עיקר כוונתו הוא לצורך אחר אסור}"	סימן שא סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחבר הצלה לצאת בסלפון שלו על חגורו במקום שאינו פיקוח נפש?	"רשז""א (נשמת אברהם ח""ד סי' ש""א סעי' ז') מחמיר [ואפי' אם הוא לצורך חגורו], והאג""מ (או""ח ח""ד סי' פ""ד) מקיל דהוי כתכשיט לו {ונראה דזה דומה ממש לטבעת שיש עליה חותם לאיש דבעיקר הוי תשמיש אבל ג""כ מתקשט בו}"	סימן שא סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשעון יד?	"האג""מ (או""ח ח""א סי' קי""א) הביא ראיה מטבעת שיש עליה חותם דמותר לאיש לצאת כיון שהוא על גוף האדם {ואע""פ דחייב כשיוצא בטבעת שאין עליה חותם צ""ל דשאני התם דלאו אורחיה הוא, אבל לכאורה יש לדחות הראיה מטבעת שיש עליה חותם דשאני התם דהוא ג""כ מתקשט בה דיש בה חשיבות}, ש""מ דכל דבר שעל הגוף האדם הוי מלבוש, אלא שמסיים דראוי לבן תורה ולירא שמים להחמיר שלא יבואו להקל בכל שעון [כגון שעון כיס] או בשעון יד שעל גבי כתונת, וכ""כ רשז""א (שש""כ פי""ח הע' קי""א) דאין למחות ביד המקילין דהוי כמלבוש, מצד שני החזו""א וחוט שני ואור לציון מחמירין (מ""ב דרשו)"	סימן שא סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יצא אומן במחט בבגדו וכדומה?	"אם הוא במקום שדרך להוציאו שם חייב [וה""ה שכל אדם חייב], ואם הוא במקום שרק האומן מניחו להראות שהוא אומן לר""מ פטור [דעכשיו אין כוונתו להכריז על עצמו שהוא אומן {ויתכן דאפי' במקום שרוצה להכריז אפ""ה פטור דאין זה דרך הוצאה (ר""י באק)}] ולר' יהודה חייב, ופסקו הרמב""ם והשו""ע כר""מ דפטור [דהסוגיא מוכחת כן (מגיד משנה, ערוה""ש סעי' ס""ג)], אבל הגר""א לעיל (ס""ס רנ""ב) פסק כר' יהודה דחייב, וכ""כ החמד משה בדעת הרי""ף והרא""ש (מג""א ס""ק י""ט, מ""ב ס""ק מ""ז), אכן הערוה""ש (סעי' ס""ד) חולק על המג""א וס""ל דלפי השו""ע לעולם כשהוא תחוב בבגדו פטור."	סימן שא סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לזב לצאת בכיס שלא יטנף בגדיו?	"מבואר בגמ' דהוי מלאכה שא""צ לגופה ולר' יהודה חייב [דהוי דרך הוצאה בחול (מ""ב ס""ק מ""ח)] ולר""ש פטור, וקיי""ל כר""ש דפטור אבל אסור [דעשוי רק להצילו מטינוף (מ""ב שם)], דלא כהרמב""ם דפסק כר' יהודה (שעה""צ ס""ק נ""א)"	סימן שא סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקשור מטלית לקנח את עיניו לכובע שלו?	"כתב הבאה""ט (ס""ק י""ג) דאסור כמו בכיס של זב (מ""ב ס""ק מ""ט) {וצ""ב הדמיון, ויותר נראה דהוי כדבר חשוב בפנ""ע ואינו בטל להכובע}"	סימן שא סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנדה שלא תתלכלך בדם נדותה?	"הוי כמו זב שאסור משום מלאכה שא""צ לגופה, אבל יש ב' אופנים שיהא מותר לה:<br>1) בסינר [מלפניה ומאחריה, ולא סגי ברצועות בעלמא (מג""א ס""ק כ', מ""ב ס""ק נ')] דהוי כמו מלבוש<br>2) אם קושרתו כדי שלא יפול על בשרה ויתייבש עליה ומצערה, ואז מותר אפי' אם ג""כ מצילה מטינוף (מ""ב ס""ק נ""א) [ולאו דוקא קושרתו, אלא צריך להתקיים שם (מג""א ס""ק כ""א, ביה""ל ד""ה אבל), וע""ע בערוה""ש (סעי' ס""ה) דחושש בלא קושרתו שמא יפול ואתי לאתויי]"	סימן שא סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת 1) בטיטול 2) בקטטר?	"1) מותר אפי' אם הוא רק לאיצולי טינוף מפני שהוא מלפניו ולאחריו (חוט שני ח""ד פפ""ח ס""ק ח') 2) אע""פ החוט שני מקיל אף בזה, מ""מ כתב השבט הלוי (ח""ט סי' ס""ה) דאין זה דרך מלבוש ואינו מותר אלא בכרמלית במקום כבוד הבריות]"	סימן שא סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסינר?	"החוט שני (ח""ד פפ""ח ס""ק ח') מקיל דהוי דרך מלבוש אע""פ שהוא לאיצולי טינוף {ונראה דהוא מיירי ב-smock דהוי לפניה ולאחריה אבל apron דהוי רק לפניה אינו דרך מלבוש, וצ""ע}"	סימן שא סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שתחבו הרופאים מחט בגופו לתרופות?	"כתב השבט הלוי (ח""ט סי' ס""ז) דמותר לו לילך במחט לכרמלית דהוי מלאכה שא""צ לגופה ושלא כדרך אבל אסור לצאת עם המכשיר המזריק לתרופות, אכן החוט שני (ח""ד פפ""ח ס""ק י""ב) הביא ראיה מכבלים (סעי' י""ט) דמותר לגמרי לצאת במחט דהוא בטל להגוף {ויש לעיין בהראיה דדלמא דוקא כבלים שאין להם תשמיש אחר, ועי' מש""כ שם}"	סימן שא סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באשה בסוף ימי נדותה?	"האג""מ (יו""ד ח""ג סי' מ""ז ס""ק ג') מחמיר דעכשיו הוא רק לאיצולי טינוף, אבל יש כמה לימודי זכות להמקילין:<br>1) הוא בטל להבגד (חוט שני ח""ד פפ""ח ס""ק ח', הרב שלמה מילר שליט""א)<br>2) הצער רוחני שיש לה מפני שיודעת שהיא מטונפת מקרי אצולי צערא (רשז""א שש""כ פי""ח הע' מ""ג)<br>3) {ואפשר דכיון שהוא לפניה ולאחוריה מקרי מלבוש}"	סימן שא סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במוך דחוק?	"המנח""י (ח""ד סי' כ""ח אות ט', ח""ה סי' ל""ז) אוסר לצאת בו, והאג""מ (או""ח ח""ג סי' מ""ז) כתב דראוי להחמיר, ורשז""א (שש""כ פי""ח הע' פ""ו) ס""ל דמסתימת הפוסקים משמע דמותר דהוי כאחד מבגדיה [דומיא דסברא בשעון יד]"	סימן שא סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ללבוש בגד להגין על בגדיו מפני הגשמים?	"אע""פ שהוא רק איצולי טינוף מ""מ מותר הוא מפני שהוא דרך מלבוש"	סימן שא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאשה ליתן חתיכת בגד על ראשה להגן על צעיפה?	"אם הוא רק מגין על צעיפה אינו מותר דהוי איצולי טינוף, אבל אם גם מגין על גופה [ר""ל בגדים שעל גופה] מותר דהוי דרך מלבוש, ואפי' בגד קטן מותר לעשיר כיון דחזי לעני (מג""א ס""ק כ""ג, מ""ב ס""ק נ""ג)"	סימן שא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור ליחשב כמלבוש?	"ממג""א (ס""ק כ""ג) משמע דכל זמן שמגינה על ראשה נחשב כמלבוש, והט""ז (ס""ק י') כתב שמכסה גם מקצת גופה [והפמ""ג (מש""ז ס""ק י') משמע דהמג""א נמי ס""ל דצריך לכסות מקצת גופה], והחיי""א ס""ל דצריך לכסות רוב הגוף ,ותמה עליו השעה""צ (ס""ק נ""ז) מנליה [וכל זה כשאינו מגין על בשרה, אבל כשהוא מגין על בשרה אפי' על פניה לבד הוי איצולי צערה והכל מותר (מ""ב ס""ק נ""ד, ערוה""ש סעי' ס""ו) {ופשוט דהיינו דוקא כשדרכו בכך, וכדמבואר להלן דאסור לצאת בתיבה אע""פ שהוא לאצולי צער, ונמצאת דיש ב' דרגות בדרך לבישתו, כאן מבואר דאם הוא דרך לבישתו מותר אפי' לאצולי טינוף, ובסמוך בתיבה מבואר דאפי' לאצולי צערא נמי צריך להיות דרכו בכך, וצ""ל דיש ב' דרגות בדרכו בכך}]"	סימן שא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכיסוי 1) כובע 2) מנעלים?	"1) כשאינו מיוחד לכך לכו""ע אסור דהוי רק איצולי טינוף, אבל כשהוא מיוחד לכך יש מקילין בכרמלית דהוי דרך מלבוש [ובלבד שאין דרכו להסירו מיד כפסק הגשמים] (שש""כ פי""ח הע' מ""ו ומ""ח, שבט הלוי ח""א סי' ס""א אות ג'), אבל האג""מ (או""ח ח""א סי' ק""ח - ק""י) ס""ל דאינו מלבוש דאינו מוסיף שום הגנה להגוף {וזהו חידושו של האג""מ דכל מלבוש צריך להוסיף הגנה להגוף, וצ""ב דמפורש במ""ב דמלבוש גמור מותר אפי' כשהוא רק איצולי טינוף} 2) ה""נ יש מקילין דהוי מלבוש וטפל להמנעלים, אבל האג""מ (שם) אינו מקיל אלא כשהוא מגין על הגוף"	סימן שא סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקיטע 1) שהולך על רגל אחד עם מטה ויש לו קב על רגלו שני שלא יראה שחסר רגל 2) שאין לו רגלים כלל ויושב על כסא ויש סמוכות בידו וגם עושה סמוכות על ראשי שוקיו ונשען עליהם קצת 3) שהולך על ארכבותיו ויש לו סמוכות של עור לשוקיו?	"1) אסור לצאת בו דאינו צורך הילוכו וחיישינן שמא יפלו [זהו שיטת תוס', לאפוקי משיטת רש""י דס""ל דהוי משוי (שעה""צ ס""ק נ""ט, ערוה""ש סעי' ס""ז), ובאמת יש מח' ראשונים אם הוא מנעל או לא (שעה""צ ס""ק ע""ט)] (מ""ב ס""ק נ""ו), ומ""מ כתב הריב""ש דאם הוא מחופה עור מותר לצאת בו, וביאר הדרישה (ס""ק י""ד*) משום דמיהדק טפי {וק""ק למה היתר דריב""ש אינו מוזכר בשו""ע ונושאי כלים}, ועוד חידש הערוה""ש (סעי' ס""ז) דאם דורך עליו בטוב עד כדי כך שאם יפול לא יוכל להלך בהמקל לבד מותר לצאת בו 2) מותר לצאת בכסא וסמוכות ידים שלו, אבל אסור לצאת בסמוכות על שוקיו כיון שתלוין הן חיישינן שמא יפלו 3) מותר לצאת בו בשבת {ורש""י כתב דהוא תכשיט, וצ""ע דהו""ל למימר דהוא מלבוש}"	סימן שא סעיף טו-טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כופף רגלו אחוריו ונותן קב עליו להראות שיש בו רגל ויש לו סמיכה אחרת שמגיע לארץ?	"זהו פירושו של הרב פור""ת בתוס' בקב הקיטע, ועל זה אמרינן דאסור לצאת בקב שעל ראש רגלו כיון שאינו מגיע לארץ חיישינן שמא יפול ואתי לאתויי (ערוה""ש סעי' ס""ז)"	סימן שא סעיף טו-טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקיטע בזמנינו?	"הפסק""ת (אות כ""ב) הביא מהרבה פוסקים דכיון שכל האיסור הוא שמא יפול (כמ""ש המ""ב ס""ק נ""ו) בזמנינו הם מהודקים היטב וכולם מותרים"	סימן שא סעיף טו-טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת במנעל של עץ 1) שאין בו עור 2) שמחופה עור (slippers)?	"1) הרמ""א מקיל היכא דליכא חשש שישתמיט מרגלו כגון שהרגל נכנס בו (ביה""ל ד""ה שהרגל) [והקשה הגר""א מסי' תרי""ד, ותי' דיש חילוק בין שבת ליוה""כ], אבל הגר""א פסק כהרמב""ן דס""ל דשל עץ לא חשיב מנעל (מ""ב ס""ק נ""ט) 2) הרמ""א הביא תשובת הרשב""א דמקיל דהוא מהודק קצת [אע""פ שיכול לשלפו מהרה ע""י חליצה בידים בלא התרת קשר (נתיב חיים, מ""ב ס""ק ס')], אבל האגור מחמיר דחושש שמא משתליף, ולמעשה במקום שדרך איזה אנשים לילך יחף בודאי יש להחמיר (שעה""צ ס""ק ס""ג), וה""ה במקום רפש שדרך בני אדם להסיר המנעלים שלא יתלכלכו בודאי אין להקל (מ""ב ס""ק ס""א), אולם במקום שאין דרך בני אדם לילך יחף ואינו מקום רפש הט""ז (ס""ק כ""ז) מקיל והתוספת שבת מפקפק בו [דיש איזה אנשים שהולכים יחף ולפיכך אמרינן לא פלוג] (מ""ב שם), והכריע הערוה""ש (סעי' ס""ט) שבשעת הדחק יש לסמוך על הט""ז, וכן מקיל האז נדברו (ח""ה סי' ל""ה) דאפי' התוספת שבת כתב בסוף דבריו שאפשר דאמרינן בטלה דעתו על אלו שהולכים יחף בזה""ז שרוב העולם אין הולכים יחף {ונראה דאפי' ביוה""כ מותר לצאת בהם דאין דרכה לילך ברחוב בלא מנעלים על רגליו אפי' ביוה""כ (וכן שמעתי מהגרי""א פארכהיימער שליט""א)}"	סימן שא סעיף טו-טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במנעל של שעם?	"כתב הביה""ל (ד""ה שהרגל) דאפי' האוסרים בשל עץ מודו דשל שעם מותר [וביאר במ""ב עו""ה דהוי לבישה לאיזה אנשים משא""כ מנעל של עץ אינו מלבוש לשום אדם]"	סימן שא סעיף טו-טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם שכח ויצא בדבר דאסור לצאת בו בשבת משום דלמא אתי לאחויי?	"כתב המג""א (ס""ק כ""ה) דבדיעבד אם כבר יצא א""צ להסירם ברה""ר, וביאר התוספת שבת מפני כבוד הבריות (מ""ב ס""ק ס""א, שעה""צ ס""ק ס""ד) [והקשה מ""ב עו""ה בשלמא בקב הקיטע שייך כבוד הבריות אבל בשאר דברים מאי איכא למימר]"	סימן שא סעיף טו-טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו ראוי לצאת יחף בשבת?	"1) כדי שיזכור שהוא שבת ולא יבא לחללו [ואפי' במקום שדרכו לילך יחף בחול] (רמ""א, מ""ב ס""ק ס""ב) [וה""ה בשאר בגדיו לא ילך כמו שהוא הולך בחול (ערוה""ש סעי' ס""ט)]<br>2) מפני עונג שבת (ב""ח) [וגם משום כבוד שבת (ערוה""ש סעי' ס""ט)]<br>3) משום מדת צניעות [אפי' בחול] וכמ""ש לעיל סי' ב' (מג""א ס""ק כ""ו) (מ""ב ס""ק ס""ב)"	סימן שא סעיף טו-טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחיגר לצאת במקל שלו?	"אם אינו יכול לילך בלא מקל {כפשוטו תלוי אם יכול לילך ד' אמות בלא מקל, וכן משמע מפמ""ג (א""א ס""ק כ""ז)} מותר דהוי כמנעל דידיה (מ""ב ס""ק ס""ג), ואם יכול לילך בלא מקל [אע""פ שגופו מתנענע] אסור דהוי משוי [ואסור מדאורייתא (אור זרוע), ודלא כפמ""ג דס""ל דהוא גזירה דלמא אתי לאתויי (ביה""ל ד""ה אבל) {ונראה לפרש דאע""פ שכתב המג""א שתכשיט בידו אינו חיוב חטאת (מובא במ""ב ס""ק ס""ו) היינו תכשיט אבל מקל שהוא רפואה יש בו חיוב חטאת, וה""ה בקמיע מומחה בידו, וזהו פשט בגמ' שבת (ס""ב ע""א) דס""ד דקמיע בידו אינו חיוב חטאת ומסיק דיש בו חיוב חטאת וכמ""ש הר""ן שם, וזהו דלא כפירושו של השפת אמת דפי' הגמ' שם דהקמיע בידו אינו מרפא, ומשמע דאם הוא מרפא לא יהא בו חיוב חטאת, ולפי""ז צ""ל דמקל לחיגר אינו דומה לקמיע, וצ""ב החילוק, וכן ללבושי שרד דס""ל דקמיע בידו אסור מפני שאין דרכו בכך ומשמע דאם הוא דרכו בכך אינו איסור דאורייתא, ולפי""ז מקל שדרכו בכך לא יהא בו חיוב חטאת וצ""ל כהנ""ל דיש חילוק בין מקל וקמיע, אבל לפי מש""כ ניחא דאין חילוק בין מקל וקמיע, אלא החילוק הוא בין תכשיט לקמיע, ולפי""ז מובן למה מותר לצאת במשקפיים ומכשיר שמיעה ע""פ רשז""א דאמר שהם קמיעים מומחים ומותר לצאת בהם דוקא מפני שאינם בידו, כנלע""ד}]"	סימן שא סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזקן?	"דינו כמו חיגר (מג""א ס""ק כ""ז, מ""ב ס""ק ס""ד) [וה""ה חולה שעמד מחליו (רמ""א)]"	סימן שא סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא חושש שמא יפול מחמת הגשמים או קרח?	"הט""ז (ס""ק י""ב) מקיל וכמ""ש בביצה (כ""ה ע""ב) דמתירין לכתף מחמת ביעותותא, אבל הא""ר ועוד אחרונים חולקים עליו [דהגמ' ביצה מיירי ביו""ט דאינו איסור משוי אלא איסור זילותא דשבת, והגהות ר' יוסף שאול כתב דאפי' הט""ז לא התיר אלא במקום שיש עירוב (שעה""צ ס""ק ע')], ולמעשה אין להקל אלא במקום שיש עירוב (מ""ב ס""ק ס""ה), אכן הערוה""ש (סעי' ע') מקיל כהט""ז."	סימן שא סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת במקל של כבוד חוץ לעירוב?	"כתב המג""א (ס""ק כ""ז) אע""פ שהוא תכשיט מ""מ אסור לצאת כשהוא בידו, ור' אליעזר (שבת ס""ג ע""א) דאמר דכלי מלחמה הוו תכשיטין מ""מ אסורים מדרבנן כיון שהם בידו, ועוד כתב המג""א דכאן הוא מוציאו גם לתשמיש וכבר כתבנו למעלה דאינו מותר להוציא תכשיט אלא לשם תכשיט, אבל התפארת ישראל הביא ראיה מר' אליעזר דמותר לצאת בהם כשהם בידו [והא""ר ג""כ מקיל אלא דס""ל דליכא ראיה מר""א דמצי למימר דהכלי מלחמה אינם בידו], אבל למעשה כתב המ""ב (ס""ק ס""ו, שעה""צ ס""ק ע""א) דקשה להקל בזה"	סימן שא סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת במקל במקום שיש עירוב?	"איתא בהל' יו""ט (סי' תקכ""ב) דיש זילותא של יו""ט לצאת במקל ביו""ט, וכתב הנוב""י דזהו דוקא ביו""ט חוץ לעירוב אבל במקום שיש עירוב [בין בשבת בין ביו""ט] ליכא זילותא כלל, אבל המג""א (ס""ק כ""ז) חולק עליו וס""ל דאפי' במקום עירוב שייך זילותא דשבת ויו""ט, וכ""כ הברכי יוסף בשם הרדב""ז, ולפיכך אין להקל אפי' במקום שיש עירוב אלא אם הוא תכשיט לו או יש לו צורך קצת (שע""ת ס""ק י""ז, מ""ב ס""ק ס""ז, שעה""צ ס""ק ע""ג) [אבל סתם אדם אינו יכול לילך עם מקל יפה (ערוה""ש סעי' ע""א)] {וצ""ע, דמבואר בגמ' ביצה דיש זילותא לסומא לילך במקל אע""פ שהוא לצורך, ובשלמא להנוב""י היינו דוקא חוץ לעירוב אבל להמג""א דאין חילוק, א""כ יהא מוכח מסומא דאפי' לצורך אסור (ר""י באק)}"	סימן שא סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם המקל עושה גומא בהליכתו?	"הפמ""ג (מש""ז ס""ק י""ב) מצדד להקל דהוי פס""ר דלנ""ל ומקלקל רה""ר וחופר כלאחר יד, ומסיים וצ""ע (ביה""ל ד""ה שאינו) {והקשה ר""י באק מאי שנא מגרירת ספסל, ולכאורה צ""ל דכאן הוא שעת הדחק וקצת כבוד הבריות}"	סימן שא סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכסא גלגלים?	"פשוט דאסור לישראל אחר להזיזו דלא עדיף ממוציא אדם חי דפטור אבל אסור, ולגבי הזקן עצמו פסק האג""מ (או""ח ח""ד סי' צ') דהוי כמנעל שלו דומיא דחיגר וקיטע, אבל ההר צבי (ח""א סי' ק""ע) חילק דהתם בקיטע ע""י הכסא הוא הולך בגופו ולכן מצי למימר דהוי מנעל שלו משא""כ בכסא גלגלים הוא מזיז את עצמו ממקום למקום בלא הליכה ולכן אינו כמנעל שלו, והמנח""י (ח""ב סי' קי""ד) ורשז""א (שש""כ פל""ד הע' ק""ה) מחמירין ברה""ר גמורה."	סימן שא סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסומא?	"אסור לו לצאת במקל שלו דאינו אלא ליישר פסיעותיו, אבל בתוך העירוב מותר (מ""ב ס""ק ס""ח) [דהוי לצורך קצת (שעה""צ ס""ק ע""ד), ולעיל הקשינו מגמ' ביצה דמשמע דיש זילותא דשבת אפי' לצורך קצת], וחידש הערוה""ש (סעי' ע""ב) דהשו""ע מיירי בסומא במקומו שיודע קצת דרכו מפני ההרגל אבל אם הוא במקום אחר הוי כחיגר ומותר לצאת במקלו, וכן משמע מעטרת זקנים (סי' תקכ""ב), אבל רשז""א (פי""ח הע' ס""ב) הביא מאירי שמסתפק בדבר זה, וכתב הפסק""ת (אות כ""ז) דהערוה""ש לשיטתו דפסק כהט""ז דמקיל בחיגר כשחושש שמא יפול מחמת הגשמים אבל לפי המ""ב דלא היה מקיל בזה, ה""נ לא יקיל בסומא."	סימן שא סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במכשיר שמיעה?	"אע""פ שאינו עוזר לו בהליכתו מ""מ כתב שש""כ (פל""ד הע' ק""ח וק""י) בשם רשז""א דמותר דומיא דקמיע מומחה {וכתבנו למעלה דכל זמן שאינו אוחזו בידו מותר לצאת בקמיעה מומחה, ויש להוסיף עוד סברא דהוי כמו משקפיים והוי כמו מלבוש}"	סימן שא סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שאסור בכבלים?	"כתבו כל הפוסקים דמותר לצאת בהם, וביאר המרדכי דהוי כמו מלבוש (מג""א ס""ק כ""ט) [ולא חיישינן שמא יפלו דפשוט שהם חזקים על גופו], ותמה השעה""צ (ס""ק ע""ה) דמקור הדין הוא מבתולות דעשו כבלים עם שלשלת לעצמן שלא יפלו בתוליה שהוא לצורך הגוף [שהוא פטור אבל אסור רק מפני החשש שמא שלפא ומחויא] אבל מהי""ת לכבלים דעלמא שאין בו צורך בהם כלל, ותי' דעל כרחך הסברא הוא דנחשב כמלבוש כיון שהוא דרך הליכתו ובטלים הם לגבי הגוף שהוא לבוש בהם (מ""ב ס""ק ס""ט) [והמאירי פי' שכל שנעשה לשמירה אינו משוי {אבל אינו מובא בפוסקים} (פסק""ת אות כ""ח)] {ולפי""ז נראה להתיר במשקפיים ושעון יד דג""כ בטלים הם להגוף, אכן יתכן לומר דדוקא כבלים בטלים להגוף דאין להם שום תשמיש משא""כ שאר דברים יש להם השתמשות וחשיבות בפנ""ע ואינם בטלים להגוף}"	סימן שא סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת על כסא שבני אדם נושאים אותו?	"כתב הטור דאינו מותר אלא לאדם שרבים צריכים ליה, ובלבד שלא יכתף, ותמה עליו הב""י דמקור לדין זה הוא בגמ' ביצה (כ""ה ע""ב) לגבי זלזול יו""ט אבל בשבת שיש בו איסור הוצאה בודאי אסור בכל גווני [ומש""ה אינו מובא בשאר פוסקים לגבי שבת], ותי' הב""י דכיון דקיי""ל חי נושא את עצמו אינו אלא איסור דרבנן ובמקום שרבים צריכים לו לא גזרו, והמג""א (ס""ק כ""ז) תי' דמיירי במקום שיש עירוב {וק""ק לשון יוצאים, וגם למה כתב הטור באמצע הלכות אלו}, ולמעשה אין להקל בזה כלל [במקום שאין עירוב]"	סימן שא סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אין יוצאים באנקטמין, מהו אנקטמין?	"1) ר' אבהו פי' חמרא דאכפא, ופי' רש""י שהוא חמור שעושים הליצנים ונראה כרוכב עליו, והר""ח פי' גידם שידיו קצוצות ועושין לו יד של עץ<br>2) רפרם בר פפא פי' קשירי, ופי' רש""י שהולכים במקום הטיט, והערוך פי' שעושין הליצנים והן גבוהין מאד ולרקד עליהן<br>3) רבא בר רב הונא פי' פרמי, ופי' רש""י דבר שנקשרת לפרצוף להבעית הקטנים, והערוך פי' חתיכת בגד שקושרין לזקנים על פיהם למען רירם"	סימן שא סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין יוצאים באנקטמין?	"אינם דרך מלבוש, ומ""מ אם יצא פטור שלא הוציא כדרך המוציאין (מ""ב ס""ק ע') [ותמה ר""י באק למה הוא דבר פשוט דאינו דרך הוצאה בכך, הרי לפעמים יוצאים בם] {ונראה דאפי' בפורים [כשחל בערב שבת או בשבת] אינו דרך מלבוש ואסור לצאת בו בשבת חוץ מבגדים שיש קבוצה שלובשים בגד זה כגון שטריימעל או בעקישא על בן ליטא}"	סימן שא סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יוצאים בתיבה או בשק בשבת?	"אין יוצאים בתיבה דאינו מלבוש כלל אבל מותר לצאת בשק דהוי מלבוש לרועים וממילא מותר אפי' לשאר בני אדם, והוסיף הרא""ש דמותר לצאת אפי' שלא בשעת הגשמים [ודלא כרוקח דס""ל דאינו מותר אלא בשעת הגשמים] (ב""י, מג""א ס""ק ל', מ""ב ס""ק ע""א - ע""ב)"	סימן שא סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חילוק בין מלבוש שק לשק ממש?	"מהרא""ש (נדרים נ""ה) ורש""י (שבת ס""ב) משמע דאינו מותר אלא מלבוש שק, אבל הרשב""א כתב דמותר אפי' שק, ועוד הקשה המ""ב (ס""ק ע""ג) דאי שק ממש אסור הו""ל להברייתא לחלק בין מלבוש שק לשק, ועוד כתב המ""ב דבזה""ז נוהגין הרועים ללבוש שק ממש, ולמעשה מסיים המ""ב וצ""ע, והערוה""ש (סעי' ע""ג) כתב דוקא בגד של שק."	סימן שא סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אמרינן מגו דהוי מלבוש לרועים הוי מלבוש לכל אדם ומתי אמרינן דאינו מותר אלא לאותו אדם?	"נראה דאם דנין אם זהו מין מלבוש אמרינן מגו [וזהו ממש שק של רועים], וכן מבואר מגמ' (ס""ב ע""א) לגבי השם תכשיט דלולי הסברא דנשים עם בפנ""ע הוי אמרינן מגו דטבעת הוי תכשיט לנשים הוי תכשיט אפי' לאנשים. ומצד שני דבר שאינו מלבוש אבל הוי למנוע צער כגון מוך לנדתה לצערה לא אמרינן מגו דמותר לאצולי צערה ה""ה לאצולי טינוף, וכן לגבי קמיע אמרינן דמותר דוקא למשפחת נכפין ולא לכל אדם (שו""ע סעי' כ""ה), כנלענ""ד."	סימן שא סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יוצאים במוך על מכתו בשבת?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-77d84c192ef4298c86986b171520dadf262e1871.jpg"">"	סימן שא סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפל מוך מעל מכתו?	"לפי הטור דמיירי כשהוא מרפא אסור להחזירו {אמנם, מבואר לקמן (סי' שכ""ח סעי' כ""ה) דהיינו דוקא כשנפל על הקרקע ולא כשנפל על כלי}, ולפי הרמב""ם דמיירי כשאינו מרפא פשוט דמותר להחזירו"	סימן שא סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחוט ומשיחה 1) שעל מכתו 2) שעל הרטייה?	"1) לפי הטור אסור מפני שאינו מרפא, אבל לפי הרמב""ם מותר מפני שהוא מגין [וכן מבואר בתוספתא, והגר""א פסק כהרמב""ם] (מ""ב ס""ק ע""ח) 2) בדעת הטור - כתב המג""א (ס""ק ל""א) דאסור מפני שהוא חשוב ואינו בטל, אבל הב""ח והגר""א ס""ל דלפי הטור מותר (שעה""צ ס""ק פ""ב). בדעת הרמב""ם - אסור מפני שהוא חשוב ואינו בטל [אבל העצם כריכה מותר דהחוט ומשיחה אינן מרפאין (שעה""צ ס""ק פ""ד)] [והנתיב חיים ביאר דליכא מח' בין הרמב""ם והטור בזה, דהטור מיירי כשמוך אינו מדובק למכה ולפיכך צריך החוט משא""כ הרמב""ם מיירי כשהוא מדובק ולא צריך החוט]"	סימן שא סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת בחבישה כדי שלא יתלכלכו בגדיו מהדם?	"לא דהוי רק איצולי טינוף (שש""כ פי""ח סעי' י""ט), אבל אם הוא מתבייש בהחבורה בעצם ורוצה לכסותו מותר לצאת בו בדליכא חשש נפילה (פסק""ת הע' 204)"	סימן שא סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החששות ששייך בהוצאת זגין?	1) דלמא מיפסקי ואתי לאתויי<br>2) דלמא מחייכי עליה ואתי לאתויי<br>3) דלמא משלפי ליה לאחויי לאחרים<br>4) איסור השמעת קול	סימן שא סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אין חוששין 1) דלמא מיפסקי 2) למחייכי 3) למשלפי לאחויי 4) לאיסור השמעת קול?	"1) כשהוא ארוג א""נ בקטנים דלא חיישינן שהאב יהיה שם בשעה שיפסקו (תוס' שבת ס""ז ע""א, מג""א ס""ק ל""ב) 2) כשהוא ארוג א""נ בבני מלכים ועשירים [ולר""ש כל אדם ראוי להיות בן מלך], וזהו דוקא כשהוא זהב (מ""ב ס""ק פ', שעה""צ ס""ק צ""ג), אכן הערוה""ש (סעי' פ""ב) אינו חושש למחייכי ולשלפי לאחויי אלא לחשש מיפסקי [ולפי""ז בכל קטנים יהא מותר אפי' כשאינו ארוג] 3) כמו באות 2 [וזהו לפי רש""י דס""ל דאפי' באנשים שייך הגזירה דלמא משלפי לאחויי אבל לר""ת לא חיישינן כלל באנשים (מג""א ס""ק ל""ב)] 4) כתב הרמ""א דצריך להיות בלא עינבל [וה""ה בפקוק (גר""א ס""ק נ""ח)], והמג""א (ס""ק ל""ה) ס""ל דליכא איסור השמעת קול אפי' בכלי המיוחד לכך אלא אם מכוין להשמיע קול והכא אסור רק בקטנים שמכוין להשמיע קול אבל מותר לגדולים כשאינם מכוונין להשמיע קול, אבל המ""ב לקמן (סי' של""ח ס""ק ו') הביא מט""ז וגר""א וא""ר דס""ל דכלי המיוחד לכך אסור אפי' אם אינו מכוין להשמיע קול (וכן מצויין בקיצור בביה""ל ד""ה דוקא)"	סימן שא סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת בזוג 1) ארוג 2) אינו ארוג?	"1) כן, דליכא חשש כלל וכמ""ש למעלה [ומותר אפי' לגדולים (מ""ב ס""ק ע""ט, שעה""צ ס""ק פ""ו)] 2) אסור מפני טעמים הנ""ל, אמנם אם הוא קטן עשיר מסתפק הפמ""ג (א""א ס""ק ל""ב) אי אמרינן לא פלוג, אבל מירושלמי משמע דמותר (שעה""צ ס""ק צ""ד)"	סימן שא סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לארוג דבר שאין דרכו להיות מחובר שם?	"הדרכ""מ (ס""ק ו') הביא מרדכי ותשובת הרשב""א דלא מהני לחבר אלא דבר הראוי, ולפיכך אסור לקבוע מפתח בחגורו [ולעיל הקילו במפתח משום דהיה תכשיט קצת או היה לצורך המלבוש] {אבל מדרכ""מ אינו משמע דמיירי במפתח שהוא לצורך המלבוש כמו שפירש המג""א לעיל}, וזהו פשטות כוונת הרמ""א, וכ""כ הט""ז (ס""ק י""ג), ועוד כתבו תוס' (שבת נ""ח ע""א ד""ה הב""ע) דבחותם גזרו חז""ל ארוג אטו אינו ארוג אבל דבר שדרכו להיות בכל בגד [כגון זוג] לא הטריחוהו לפוסקו מכל בגדים לגנות הבגד, וזהו כוונת המג""א (ס""ק ל""ג), ונמצא לפי""ז דיש ב' דרגות בדבר שאין דרכו להיות מחובר, דדבר שאין דרכו להיות שם לגמרי כגון מפתח אינו בטל להבגד והוי משוי [ולשון המ""ב (ס""ק פ""ב) והוא חייב, אבל הקשה עליו שש""כ (פי""ח הע' קל""ו) דלכאורה הוא שלא כדרך (מ""ב עו""ה הע' שפ""ה)], ויש עוד דבר כמו חותם דהוי דרך מלבוש אבל גזרו חז""ל אטו אינו ארוג {זהו מה שעולה לדינא, אבל לגבי פירושו של הרמ""א המ""ב (ס""ק פ""ב) פירש ע""פ המג""א דמיירי דוקא לגבי הגזירה, ולולי דבריו הייתי אומר דלעולם כוונת הרמ""א הוא כמ""ש בדרכ""מ, וכוונת המג""א הוא להוסיף דאפי' כשדרכו בכך צריך להיות על כל הבגדים דאם לאו הכי אמרינן גזרו ארוג אטו שאינו ארוג}"	סימן שא סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לצאת בעגולים ירוקים ע""פ גזירת המלך?"	"כן, ואפי' אם אינו תפור רק מחובר במקצת (או""ז, רמ""א) [אבל הוא מחובר טפי מכבלא דעבדא (ערוה""ש סעי' פ""ד)], וביאר המ""ב (ס""ק פ""ג) דהוי דרך מלבוש שדרך לצאת בו כל השבוע, ולא חיישינן דלמא שקיל ליה משום אימת מלכות, ומצד שני לא חיישינן דלמא מיפסקי ואתי לאתויי כיון דאינו חשוב כ""כ [ומשום אימת מלכות לא מהני לאחזו בידו אם אינו מחובר לבגדו (מ""ב עו""ה)]"	סימן שא סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לצאת בפאציילע""ט מחובר לכסותו 1) בזמנם 2) בזמנינו?"	"1) כתב הרמ""א שמותר מפני שהוא דרכו בכך, וכתב הבאר שבע דצריך להיות מחובר בב' תכיפות ולא בקשירה לבד [והגר""א (ס""ק נ""ז) כתב תפור היטב, והשעה""צ (ס""ק ק""א) מסתפק אם הוא חולק על המג""א וס""ל דלא סגי בב' תפירות], וביאר המג""א (ס""ק ל""ד) דאינו דומה לעגולים ירוקים דסגי בחיבור כל שהו דהתם אינם חשובים כ""כ ובקל מתבטלים להבגד משא""כ הפאציילע""ט דהוא חשוב טפי צריך להיות מחובר היטב כדי שיהיה בטל להבגד, ועוד הביא מהב""ח דדוקא כשהוא מחובר לכסותו ולא לחגורו דאינו בטל לחגורו (מג""א שם, מ""ב ס""ק פ""ה), והמ""ב (ס""ק פ""ד) הבין בדעת הגר""א מהדמיון לזוג (וכן הוא בא""ר ס""ק מ""ב) תירוץ אחר דלעולם אפי' בחיבור כל דהו סגי להיות בטל להבגד מפני שדרכו בכך, והא דצריך חיבור יפה בפאציילע""ט הוא משום חשש שמא יפסקו ואתי לאתויי, ולפיכך לא מהני קשירה בעלמא {אמנם, איני יודע לפרש כל דברי המ""ב (ס""ק פ""ד) ושעה""צ (ס""ק ק""ג), ולולי דמסתפינא אמינא דצריך למחוק כל הסגוריים} 2) בזמנינו אין דרכו לצאת בפאציילע""ט ואינו בטל להבגד כלל ואסור לצאת בו, והט""ז (ס""ק י""ד) מייעץ שיש לחברו לראש חגורו ויהיה כחגורה ארוכה ויהיה מלבוש גמור [והט""ז ס""ל דיכול לחברו אפי' בשבת בקשר שאינו של קיימא, אבל יש אחרונים שחולקים עליו וס""ל דצריך להיות מחובר דוקא בקשר של קיימא (וכ""כ הערוה""ש סעי' פ""ה), ועל כן טוב לעשות עצה זו מערב שבת בקשר של קיימא (מ""ב ס""ק פ""ד, שעה""צ ס""ק ק""ז)], ויש עוד עצה לכורכה סביב צוארו (מ""ב לקמן ס""ק קל""ג)"	סימן שא סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת בכיס ו-hood המחובר למעיל?	"כן, דזהו דרכו להיות מחובר (ביה""ל ד""ה שדרכו)"	סימן שא סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בחתיכת בד לסימן לידע שהבגד שלו 2) תוית מחיר או של מכבסת 3) כפתורים נוספים?	"1) כיון שדרכו בכך וארוג בו מותר 2) אע""פ שאין דרכו בכך מ""מ מותר דבטל להבגד דאין בו חשיבות כלל [אבל אם הוא במקום גלוי ומתבייש אסור] {אבל יתכן דיש היתר לקצצו} 3) מותר בכל גווני דהוא ארוג ודרכו בכך [ואפי' אם דעתו להשתמש בהם] (שש""כ פי""ח הע' קל""א והע' קל""ג בשם רשז""א, רבבות אפרים ח""ו סי' ר', ארחות שבת בבירורים סי' ט""ו אות י""ב) {וכמו שמתירין בפאציילע""ט בזמנם} [ונראה דמהאי טעמא נמי מותר לצאת כשמסיר ה-lining ממעיל בימות החמה, ודלא כמנח""י (ח""ג סי' ס""א)]"	סימן שא סעיף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת בעשבים לרפואה?	"כן, דהוי קביע מומחה (מ""ב ס""ק פ""ו), אבל אם אינו ידוע דמהני אסור (ערוה""ש סעי' ע""ד), ובענין קמיע שאינה מומחה בכרמלית עי' לקמן סי' ש""ח סעי' ל""ג"	סימן שא סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת ב-retainer?	"כתב שש""כ (פל""ד הע' קי""ב) בשם רשז""א דמותר מפני שהוא כקמיע מומחה {ודוקא כשאין חשש שיורידה ברה""ר}"	סימן שא סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת ב-mask מחמת 1) allergies המפריעים לו 2) corona?	"1) נראה דהוי כקמיע מומחה ומותר אפי' ברה""ר אבל צריך להיות שהוא מקפיד שלא להסירו אפי' אם פגע אדם חשוב 2) לגבי הדין מלבוש מבואר ממ""ב (ס""ק נ') דדוקא סינר הוי מלבוש שהולך לפניה ולאחריה אבל אם הוא רק לפניה וקשור ברצועות אינו מלבוש אלא אם מחמם הגוף וכדומה [ואם כוונתו לחמם גופו כגון ביום קר מותר אפי' כשהוא רק לפניו], וכ""ת דלהוי מלבוש כשק של רועים דכיון דיש אנשים שלובשים מסכה למנוע עפר וכדומה א""כ הוי מלבוש לכל אדם י""ל דלא דמי דהתם מיירי לקבוע אם מין שק נחשב כמין מלבוש ועל זה מביאין ראיה מרועים אבל אם אופן הלבישה אינו דרך מלבוש דהוא רק מלפניו ומחובר ברצועות לא מהני מה שמצינו שבני אדם לובשים אותו בדרך זו, והא ראיה מוך לנדתה מותר רק משום צערה ולא משום טינוף ולא אמרינן מגו דהוי מלבוש לענין צער הוי מלבוש לענין טינוף [ומ""מ לגבי תכשיטין מבואר בגמ' (ס""ב ע""א) דאמרינן מגו דהוי תכשיט לאדם אחד הוי תכשיט לכל אדם]. לגבי קמיע אם כוונתו באמת שלא ידביק בו המחלה אז יש סברא להתיר משום קמיע, ומסתבר דהוי רק כקמיע שאינה מומחה ולפי המ""ב (סי' ש""ח ס""ק קכ""ט) מותר בכרמלית, ואפשר דהוי כקמיע מומחה דהוא ודאי ממעט ה-germs במקצת, ועוד יש לדון אם כוונתו שלא יגרום היזק לאחרים, ואפשר להביא ראיה ממאירי (פ""ו משנה שביעית) בכבלים (סעי' י""ט) דכיון שהוא לצורך שמירה של אחרים הוי מלבוש {אבל המאירי אינו מוזכר בשאר הפוסקים וצ""ע אם יכול לסמוך עליו}, אבל אם כוונתו רק מפני החוק שצריך ללבוש מסכה אינו קמיע [ולא אמרינן מגו דהוי קמיע למקצת בני אדם הותרה לכולם דהרי קמיע מומחה מהני רק למשפחת נכפין ולא לכל אדם (שו""ע סעי' כ""ה)]. ובכל אופן אם יש חשש דלמא שלפא לדבר עם חבירו בודאי אסור [ואין לומר דזהו גזירה חדשה דהרי חז""ל באמת גזרו כשיש חשש דלמא שלפא, ומצינו במ""ב (ס""ק קל""ח) בבתי ידים דחיישינן דלמא שלפא למשמש בידו כינה]"	סימן שא סעיף כד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בסוגיא דקמיע מומחה, מהו 1) שיטת רש""י 2) שיטת תוס' 3) ואיך קיי""ל?"	"1) רש""י ס""ל דאיתמחי גברא הוי שכותב ג' לחשים לג' בני אדם וע""י זה יכול לכתוב כל לחשים, איתמחי קמיע הוי דלחש זה מרפא ג' פעמים ואז כל אדם יכול לכתוב לחש זה 2) תוס' ס""ל דאיתמחי גברא הוי שכותב ג' אגרות של לחש אחד לג' אנשים ואז יכול לכתוב לכל אדם אותה לחש, ואיתמחי קמיע הוי דאגרת אחת מרפא ג' פעמים אפי' אדם אחד 3) השו""ע פסק כתוס', אבל הביה""ל (ד""ה כגון) הביא כמה ראשונים כרש""י, ומסיים דאילו היה בפני השו""ע פירוש הר""ח ורבינו יהונתן לא היה סותם להחמיר, ולפיכך פסק כיון שהוא איסור דרבנן יש לסמוך על רש""י בשעת הדחק"	סימן שא סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יכול להיות מומחה ע""י אדם אחד?"	"לעשות קמיע מומחה אפשר אפי' באדם אחד [אבל הב""י כתב דמשמע קצת מהרמב""ם דאפי' לעשות קמיע מומחה צריך ג' בני אדם {ויש לדחות דהרמב""ם נקט לשון הגמ'}] אבל לעשות גברא מומחה הוי איבעיא דלא איפשיטא דרב פפא ואזלינן לחומרא, וביארו תוס' דהמחאת קמיע עדיף מהמחאת גברא, וממילא אם ריפא חולה אחד בג' אגרות תלינן זה במזליה דחולה ולא במזליה דרופא (ב""י, ביה""ל ד""ה לא)"	סימן שא סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם איתמחי גברא האם יכול כל אדם להשתמש באותה אגרת?	"כן, דאין חילוק בין אם כותב אגרת חדשה לבין נותן אותה אגרת לאדם אחר (מ""ב ס""ק צ""א)"	סימן שא סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד איתמחי גברא וקמיע בבת אחת?	"אם ריפא ראובן ג' פעמים באגרת א', ריפא שמעון ג' פעמים באגרת ב', וריפא שמעון ב' פעמים באגרת ג' ועכשיו הוא מרפא לוי, ונמצא דעכשיו אתמחי אגרת ג' וגם איתמחי הרופא [ומה שכתב השו""ע ע""י ג' אנשים, וביאר השעה""צ (ס""ק קט""ו) הציור, צ""ע דאחר שריפא יששכר באגרת שלישית איתמחי גברא, וצ""ע (ר""י באק)]"	סימן שא סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי נפק""מ אם שניהם איתמחי בבת אחת?"	"נפק""מ אם אבד הרופא את מחאתו [כגון שכתב ג' אגרות ולא נתרפאו], אפ""ה הקמיע בעצמותו איתמחי ומותר לצאת בו (מג""א ס""ק ל""ח, מ""ב ס""ק צ""ז, ביה""ל ד""ה ואתמחו) [וצ""ע דליחש להצד בגמ' דאיתמחי גברא בחד גברא וא""כ קמיע זו אינו איתמחי כלל אלא אמתחי גברא וכיון שאבד הגברא את המחאתו אינו קמיע מומחה כלל ואסור לצאת בו (מחה""ש), ועוד קשה דאי אמרת דנאבד המחאתו רק מכאן ולהבא אז אין לפסול הקמיעות למפרע, ועל כרחך אנו פוסלים אותו למפרע וא""כ ליהני מה שאיתמחי הקמיעות אפי' לאחר שאיתמחי הגברא וצ""ע על שיטת תוס' דאמרינן בסמוך דלא מהני (הגרא""י סורשר)]"	סימן שא סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאחר שאיתמחי 1) גברא האם יכול לאימתחי הקמיע 2) קמיע האם יכול לאימתחי הגברא?	"1) כתבו תוס' דאינו יכול [דתלינן הרפואה בהמחאת הרופא ולא בהמחאת הקמיע], אבל הקשה עליו הגר""א (ומהרש""א ותוס' ישנים) א""כ ליפשוט ספיקותו של רב פפא דאי אמרת דאפי' באיתמחי גברא יכול להיות ע""י אדם אחד א""כ א""א לעשות גברא וקמיע מומחים בבת אחת, אלא פי' התוס' ישנים דיכול לעשותו קמיע מומחה אפי' אחר שאיתמחי גברא 2) מבואר בגמ' דאע""פ שאגרת א' וב' היו אימתחי כבר אפ""ה מהני לעשות הגברא מומחה {וצ""ב, דהרי ראינו דאיתמחי קמיע עדיף מאיתמחי גברא דלזה מהני אדם אחד ולזה צריך ג' בני אדם, וביאר ר""י באק דאיתמחי גברא מועיל מכאן ולהבא [החזקה הוא סיבה] ורק אחר שריפא ג' בני אדם אמרינן דנעשה מומחה, ועל כן לאחר שאיתמחי גברא לא פסלינן הקמיעות שאיתמחי מכבר, וכן אפי' אותו קמיע דאיתמחי בבת אחת עמו אינו נפסל דרק אחר שעשה ריפא ג' בני אדם ונעשה הקמיע מומחה אז אמרינן דאיתמחי גברא, וממילא כשנפסד המחאתו לא נפסד הקמיעות למפרע, ובזה מיושב למה יכול לעשות הגברא מומחה ע""י קמיעות שאיתמחי כבר דהרי הוא סיבה מפני שעשה קמיע שמרפא נעשה מומחה}"	סימן שא סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הכותב ג' אגרות לחולה אחד, האם מותר לאותו חולה לצאת בו?	"המג""א (ס""ק ל""ט) כתב דאסור, ותמהו עליו האחרונים ממ""נ יהא מותר דהמצד דאינו מומחה הוא משום דתולה במזליה דחולה וא""כ החולה גופיה יהא מותר, וכן הגיהה המחה""ש ורע""א דברי המג""א, אבל הפמ""ג (א""א ס""ק ל""ט) ולבושי שרד מקיימים דברי המג""א וחיישינן שמא איתרע מזליה דחולה, ואע""פ דלא אמרינן הכי לגבי הרופא היינו משום דליכא דררא לומר הכי אבל בחולה ראינו שנחלה ומש""ה חיישינן, והמ""ב (ס""ק צ""ט) אינו מכריע, אבל הערוה""ש (סעי' ע""ז) פסק כהמגיהים על המג""א."	סימן שא סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקמיע של כתבי הקודש?	"אינו מותר לצאת בו אלא כשהוא מחופה עור דחיישינן שמא יצטרך ליכנס לביה""כ ויסירם ואתי לאתויי ד""א, אבל אם הוא חולה שיש בו סכנה לא חיישינן שיסירם [אבל מצד החולה שיש בו סכנה לחוד אינו מותר לצאת דהרי יכול לישב בביתו (אג""מ או""ח ח""ה סי' י""ח)] (דרכ""מ ס""ק ט', מג""א ס""ק מ', מ""ב ס""ק ק""א)"	סימן שא סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת בקמיע כדי שלא יחלה?	"כן כל זמן שיש לו דררא לחוש כגון שהוא בא ממשפחת נכפין [ומכאן חידש הערוה""ש (לקמן סי' ש""ג) דה""ה באבן תקומה דאינו מותר אלא באשה שבא ממשפחה שיש דררא שתפיל]"	סימן שא סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להתירו ברה""ר?"	כן, דלא חיישינן שיזיז ממקומו בלא הקמיע	סימן שא סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחבר הקמיע לטבעת?	לא, שמא יאמרו שהוא סובר שהוא תכשיט ובאמת אינו תכשיט {ויש לעיין אם יכול לדייק מכאן אם מותר לצאת בקמיע שלא כדרכו כגון על ראשו וכדומה}	סימן שא סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאחוז הקמיע בידו?	"לא (מ""ב ס""ק פ""ח) {ונראה דאע""פ שבתכשיט בידו אמרינן לעיל (מ""ב ס""ק ס""ו) דלית ביה חיוב חטאת מ""מ בקמיע יש בו חיוב חטאת וכמ""ש הביה""ל לעיל (סעי' י""ז ד""ה אבל) לגבי חיגר דיש בו חיוב חטאת כשנוטל המקל בידו}"	סימן שא סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחלל שבת לכתוב קמיע מומחה?	"האג""מ (או""ח ח""ה סי' י""ח) כתב שאסור לחלל שבת לעשות רפואה סגולית, אמנם אם החולה מצטער מחמתו ויסתכן בכך מותר. והמהרש""ם הביא מברכ""י (ס""ק ו') דיש בזה מח' ראשונים [והרמב""ם בפיהמ""ש (יומא פ""ח) כתב דאין דוחין איסור ע""י רפואה סגולית אלא כשהרפואה ודאית], אבל פשוט דאסור לחלל שבת לבקש תפילת צדיק דאין זה כקמיע מומחה (מ""ב דרשו)"	סימן שא סעיף כה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם רופא נאמן לומר דהוא מומחה?	"רופא נאמן בין על עצמו בין על הקמיע ולא חשדינן ליה שיכוין להכשיל (מ""ב ס""ק ק""ג), ואע""פ שגם נוגע לכבודו ולממונו (אג""מ או""ח ח""ה סי' י""ח)"	סימן שא סעיף כו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכלל לידע אם מותר לעשות דבר משום רפואה או אסור משום דרכי אמורי?	"אם ניכר שהוא לרפואה מותר, ואם אינו ניכר אסור [ואפי' אם אינו מבין כיצד מתרפא אפ""ה מותר כל זמן שידוע שהוא מרפא, כן מבואר מתשובת הרשב""א (סי' תי""ג), ושו""ת בנין ציון (ח""א סי' ס""ז) לגבי מאגניט, ומוזכר במנח""י (ח""ו סי' פ'), וכן נקט השבט הלוי (ח""ה סי' נ""ה), וכן משמע ממ""ב (ס""ק ק""ה) דסגי להיות ניכר מחמת הסגולה, ש""מ דא""צ הבנה ע""פ טבע]"	סימן שא סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בלחש 1) שידוע דמרפא 2) שאינו ידוע אם מרפא?	"1) מרש""י משמע דכל לחש אסור, אבל שאר ראשונים חולקים עליו דהרי מותר לצאת בקמיע, וכן קיי""ל 2) הר""ן מקיל דאינו אסור אלא אלו שבדקו ואין מועילים [דהוי קצת ניכר כיון שידוע שיש לחשים שמרפאים (לבושי שרד ס""ק ע""א, מ""ב ס""ק ק""ו) א""נ משום שאין בהם מעשה (ערוה""ש סעי' פ', עי' ב""י)], אבל הרבינו יונה חושש שכל לחש שאינו מומחה אסור משום דרכי אמורי, ותמה עליו הגר""א (ס""ק ס""ה) הא תנן אין יוצאין בקמיע שאינו מומחה בשבת, משמע שבחול מותר, ותי' הלבושי שרד (ס""ק ע""א) דבשבת יש עוד איסור מלבד האיסור דרכי אמורי (מ""ב ס""ק ק""ז), ולמעשה כתב הערוה""ש (סעי' פ') תמים תהיה עם ה' אלקיך ואין להשתמש רק ברופאים מומחים ובתפילה לה' ובצדקה שזה ודאי מועיל."	סימן שא סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחולה שיש בו חשש סכנה?	"פשוט דמותר לו להשתמש בלחש לכו""ע (מ""ב ס""ק ק""ז) [אבל עדיין אסור לצאת בו בשבת מפני שיכול לישאר בביתו וכנ""ל]"	סימן שא סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ברפואה ע""י energy וכדומה?"	"{ידוע שיש בזה מבוכה גדולה בין הגדולים, ונראה לפרש המח' דדעת האוסרים ס""ל דאין ראיה בכלל שהם מועילים ומרפאים וממילא הכל אסור משום דרכי אמורי, אבל המתירים סוברים דבודאי יש אמת להרפואה וידוע שיש בו כח לרפאות, ואע""פ שמצינו שיש רופאים שאינם מומחים כ""כ ואינם מתרפאים מ""מ אין נעשה דרכי אמורי בשביל זה, ולא מיבעי לפי הר""ן דס""ל דכל לחשים אינם מדרכי אמורי אלא אפי' רבינו יונה מודה דאין זה דרכי אמורי דהרי יש אמיתות להרפואה [ואפשר דדבר זה תלוי במח' רש""י ותוס' אם תלוי בנוסח הלחש או באגרת], ואפי' אם מומחה זה לא הצליח ג' פעמים [ועי' באג""מ (או""ח ח""ה) דחידש דלרבינו יונה רק לגבי שבת אסור אם לא ריפא ג' פעמים, ובזה רוצה ליישב תמיהת הגר""א דמשמע דקמיע שאינה מומחה אסור רק בשבת ולא בחול], ולמעשה עדיין צ""ע לי אם יש הוכחות שהם מועילים בכלל וממילא יש לחוש לדרכי אמורי, ואפשר דאפי' אם הם מועילים רק בדעתו של בני אדם סגי להוציאם מכלל דרכי אמורי אבל מסתבר דאינם עדיפי מקמיע שאינה מומחה דדרכו בני אדם להשתמש בהם אע""פ שאינם בדוקים לרפאות, וצ""ע, אמנם מצד ע""ז נראה דאין זה בכלל ע""ז [דהרי אינו עצי אשירה וכדומה, וגם אין זה דרך עבודתה בכך, אלא ששייך שיש אנשים שמקבלים לאלוה ככח בפני עצמו והוי ע""ז, ונראה דזה תלוי בכל אדם ואדם ואע""פ שיש אנשים שעושים זה ע""ז מ""מ אינו אסור לאדם אחר שאינו מקבלו כאלוה, והא דמצינו בסנהדרין (ס""ד ע""א) דאסור לזרוק אבן למרקוליס אפי' אם מכוין לבזותו היינו לגבי עבודתו בכך אבל הכא מיירי במקבלו לאלוה, למשל אם יש אנשים שמקלים aspirin לאלוה פשוט דאין איסור לשאר אנשים ליקח aspirin], ולגבי כישוף עי' באה""ט (יו""ד סי' קע""ט ס""ק א') בשם הנחלת שבעה דאין לנו כישוף בזה""ז [וכן מצינו דאין שום אדם בזה""ז יכול לשנות אדם לבהמה וכדומה כמ""ש שהיה מצוי בזמן הגמ'], ועוד הבנין ציון (ח""א סי' ס""ז) הביא ראיה מיו""ד (סי' קנ""ה) דלא חיישינן אלא במין שאדוק בע""ז שלא יתרפא ממנו בלחש, ש""מ דלא חיישינן לכישוף, ועוד יש מח' הפוסקים בכלל אם מותר לחולה להתרפא ממי שעוסק בכישוף דהוי רק תמים תהיה (עי' ש""ך יו""ד סי' קע""ט ס""ק א'), ולגבי קוסם עי' מש""כ ביו""ד סי' קע""ט סעי' א' דאין לחוש כיון דזהו בירור על העבר ולא על עתיד, אכן לגבי איסור ניחוש נראה דיש מקום לחוש לפי הנמק""י דס""ל דיש איסור ניחוש אפי' על העבר על הצד דאין בזה טעם וחכמה (עי' מש""כ ביו""ד סי' קע""ט סעי' ד')}"	סימן שא סעיף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יש לו מכה בפיסת רגלו, מה יעשה?	"קושר מטבע עליו [בדבר שאינו חשוב וכמ""ש לעיל (סעי' כ""ב) לגבי החוט ומשיחה על הרטייה (מ""ב ס""ק ק""ט)], לפי הטור מותר מפני שהוא מרפא, ולפי הרמב""ם מותר מפני שהוא מגין [ומצילו מצערא] (מ""ב ס""ק ק""ח), ופסק הערוה""ש (סעי' פ""א) דאפי' להגן מותר"	סימן שא סעיף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם חתך אצבעו בשבת?	"בתחילה צריך לרחצו במים כדי שלא יצטבע, ואח""כ יכרוך אצבעו בסמרטוט [דבר שאינו חשוב] דהפמ""ג (א""א ס""ק מ""א) מצדד דאפי' להטור מותר לצאת בו אע""פ שאינו מרפא אלא מגין כיון שהוא דבר שאינו חשוב [ודלא כהחיי""א דס""ל דפליגי דוקא בסמרטוט אבל בדבר חשוב לכו""ע אסור, אבל מבואר מהגר""א דהרמב""ם ס""ל דמותר להגין אפי' בדבר חשוב כמו חוט ומשיחה] (מ""ב ס""ק ק""ח, שעה""צ ס""ק ק""ל - קל""א)"	סימן שא סעיף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת בסנדל המסומר בזמנינו?	"אע""פ שגזרו על סנדל המסומר משום מעשה שהיה, היינו רק על אותו צורה ממש אבל בזמנינו נשתנה צורתו ומותר מדינא, אבל כתב הטור דנהגו בהן איסור ואין לפרוץ גדר, וכ""כ הב""י בשם הכל בו שאסור, והוסיף דיש עוד טעם לאסור מפני שהם רגילין להשתמט מעל רגלו, אכן למעשה לא שמענו להחמיר בזה (ערוה""ש סעי' פ""ו)"	סימן שא סעיף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יוצא בטלית מקופלת בשבת?	"חייב חטאת דאין זה דרך מלבוש, ופי' השבלי הלקט דהיינו לאחר שנתנה על ראשו הגביה שוליה על כתפו, והר""ח פי' דכולו מונח על כתפו, והשו""ע הביא פירושו של השבלי הלקט, והמ""ב (ס""ק ק""י, שעה""צ ס""ק קל""ד) כתב דכ""ש שחייב אם עושה כהר""ח "	סימן שא סעיף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טליתו משולשת לאחוריו אבל מתקצר קצת?	"מותר אפי' אם יש לו גלימא על גבה, ואפי' אם אינו מתכסה רוב גופו, ולפי הט""ז דוקא אם מתכסה רוב גופו (מ""ב ס""ק קי""ב, שעה""צ ס""ק קל""ה) [ולפי""ז יש ליזהר כשיוצא בטלית גדול שיכסה את רוב גופו (פסק""ת אות ל""ח)] {ונראה דמי שאינו רוצה ללבוש טליתו ברה""ר מפני הגוים יכול ללבוש גלימא ע""ג אבל מה נראה בחוץ תחת הגלימא אינו יכול לתחוב לתוך המכנסים דאין זה דרך לבישה}"	סימן שא סעיף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לת""ח לצאת בסודר דרך תכשיט?"	"כתב המג""א (ס""ק מ""ב, ע""פ לבושי שרד ס""ק ע""ה) דמותר, אבל כיון שיש חשש דלמא משתליף ואתי לאתויי ד""א צריך לקושרו באזור"	סימן שא סעיף כט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לצאת לרה""ר בטלית סביב הצואר?"	"כתב תשובת הרשב""א דמותר דזהו דרך מלבוש [והט""ז מצדד דלדעת רש""י וטור מותר בכל אופן, אבל שאר הפוסקים חולקים עליו, ואפי' הט""ז עצמו חזר בו (ביה""ל ד""ה מותר)]"	סימן שא סעיף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו אסור משום איסור ציצית?	"תי' הביה""ל (ד""ה בטלית) דציצית נוי הוא לבגד כי היכי דמותר לצאת בציצית בלילה {וצ""ע דאמרינן לעיל (סי' י') דעל הצואר מקרי דרך מלבוש, ועי' מש""כ שם}"	סימן שא סעיף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו כוונת הרמ""א כשכתב אע""פ שמניח צד ימין על כתפו של שמאל?"	"1) הבאר הגולה פי' ע""פ מה שמבואר מב""י ודרכ""מ (ס""ק י""א) דקאי על סעי' כ""ט, ומיירי כשלובשו תחת הגלימא ומביאו לבית הכנסת שמותר אפי' להניח צד ימין על שמאל דזהו דרך לבישתו<br>2) הגר""א משמע דקאי על סעי' ל' דמיירי כשהוא סביב צוארו ומשולשל לאחוריו דרך מלבוש, ועל זה אמרינן דמותר להניח צד ימין על של שמאל, אבל כתב הביה""ל (ד""ה אע""פ) ושעה""צ (ס""ק קל""ח) דמבואר מתוס' דאינו מותר אלא בצד אחד אבל אם מניח שני הצדדין על כתף שמאל אסור משום מרזב"	סימן שא סעיף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאחוז בגדו בידו כדי שלא יקרעו וכדומה 1) בטלית 2) במלבוש גמור שמוציא ידיו מתוכה?	"1) המחבר מחמיר בזה, אבל המג""א (ס""ק מ""ד) הביא המהרי""ל דמקיל להגביה קצת אפי' בטלית דנקרא דרך מלבוש (מ""ב ס""ק קי""ח) 2) מותר אם מגביהו קצת (מ""ב ס""ק קי""ז), דלא כהט""ז דמחמיר אפי' במלבוש גמור שלא להגביהם כלל (שעה""צ ס""ק קמ""ג)<br>."	סימן שא סעיף לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת בשרוולים מקופלים?	"כתב חוט שני (ח""ד פפ""ח ס""ק ט""ז) דמותר מפני שדרכו בכך, וע""ע באג""מ (או""ח ח""ה סי' י""ח סעי' כ""ט)"	סימן שא סעיף לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת בחליפה על כתפיו?	"תלוי בכל מקום אם זהו דרך לבישה (חזו""א, חוט שני ח""ד פפ""ח ס""ק ט""ז)"	סימן שא סעיף לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יוצא עם מעות בסדינו או בכיסו?	חייב חטאת דזהו דרך הוצאה	סימן שא סעיף לב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במעות נקובים בבית?	"יש מח' אם יש עליהם שם מוקצה במקצת, לפי הפמ""ג בדעת הט""ז אינם מוקצה כלל [דראוים לתכשיט] ומש""ה מותר לטלטל הסדין עם המעות נקובים אם צריך הסדין {וצ""ב למה דוקא אם צריך הסדין, ונראה דאורחא דמילתא נקט, ולא בא אלא לאפוקי לצורך שלא יגזלם}, ולפי המג""א יש בו קצת מוקצה [דס""ל דבעי שיחדה לתלותו (שעה""צ ס""ק קמ""ז)] ולפיכך אינו מותר לטלטל הסדין לצורך עצמו דהוי בסיס להמעות אלא מותר לטלטלו אם חושש שלא יבואו לגוזלו (מ""ב ס""ק ק""כ, שעה""צ ס""ק קמ""ה) [ולפי המתירין בסמוך להוציא מעות כלאחר יד משום הפסד ממון, כ""ש דמקילין כאן בבית אפי' כשאינם מנוקבים (ביה""ל ד""ה אם)], והערוה""ש (סעי' ק""א) מחמיר כהמג""א דאפי' נקובים נחשבים כקצת מוקצה"	סימן שא סעיף לב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת במעות תפורין לו בבגדו?	"לא, הם חשיבי ואינם בטלים להבגד וגם אין דרכו בכך, ומ""מ לית ביה חיוב חטאת דאינו דרך הוצאה (תשובת מהר""ם, ב""י, מ""ב ס""ק קכ""ב)"	סימן שא סעיף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש קולה במקום הפסד?	"הב""י הביא מאגור שיש מקום להקל להוציא מעות כלאחר יד וכמו שמצינו במי שהחשיך, וכ""ש בזה""ז דליכא רה""ר דאורייתא (רע""א), והוסיף המג""א (ס""ק מ""ו) דזהו דוקא כשהם תפורים, אבל הט""ז (ס""ק כ""ג) ס""ל דלשיטה זו מותר אפי' כשאינם תפורים דהוי דומיא דהיתר דמי שהחשיך [אלא דהתם לא הקילו אלא בפחות פחות מד""א מפני שסגי בזה להביאו לביתו משא""כ הכא שצריך לנושאו כל היום א""א לילך פחות פחות כל היום], ולמעשה פסק הרמ""א דבמקום שיכול לישב בביתו בודאי לא יצא עמהם ואפי' בבית לא ילבש הבגד שמא יצא בו (מ""ב ס""ק קכ""ו) [ועדיף להתפלל ביחידות ולא יצא חוצה בה (ערוה""ש סעי' ק')], אבל במקום שא""א בענין אחר יש מקום להקל להוציאם אפי' ברה""ר (שעה""צ ס""ק קנ""ב) כלאחר יד אפי' אינם תפורים [כמ""ש הט""ז], אבל עדיף לתופרם בבגדו מבעוד יום [לצאת דעת המג""א], ודוקא כשתופר המעות עצמן ולא הכיס של מעות דזהו דרך הוצאה ויש בה חיוב חטאת (ערוה""ש שם), והוסיף הביה""ל לעיל (ד""ה אם) דכי היכי דהקילו על האיסור הוצאה כ""ש שהקילו על האיסור מוקצה ומותר להוציאם אפי' כשאינם מנוקבים."	סימן שא סעיף לג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת בסודר על כתפיו?	"כן דזהו דרך מלבושו (ב""י, מג""א ס""ק מ""ז) [ובזמן הרשב""א היה דרך לבישתו אפי' בטלית (שעה""צ ס""ק קנ""ז)], ואפי' אם אין נימא כרוכה על אצבעו [דלא הורקניס בנו של ר' אליעזר דמצריך נימא כרוכה על אצבעו (מ""ב ס""ק קכ""ח)], אבל כתב הרמב""ם דדוקא אם הוא כשיעור כדי לכסות ראשו ורובו [ולפי הט""ז צריך בפועל לכסות רוב גופו נמי, אבל כל הפוסקים חולקים עליו (שעה""צ ס""ק קנ""ח), ומ""מ כתב הביה""ל (ד""ה ואם) דאם פשטו להתעטף בו גופו אז בעינן שיהא לבוש בו רוב גופו כמנהג המדינה], ואם אין בו כדי לכסות ראשו ורובו צריך לקשור שני ראשיו למטה מכתפיו זה עם זה והוי כמו אבנט ודרך לבישתו בכך (מ""ב ס""ק קכ""ט) [זהו סיכניתא לפי הרמב""ם, אבל רש""י פי' דהוא בגד גדול אבל חיישינן שמא יפלו ומש""ה צריך לקושרו (שעה""צ ס""ק קס""ב)]"	סימן שא סעיף לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר ללבוש לבדים ברה""ר?"	"אינו מותר ללבוש לבדים אלא אם הם רכים ודקים [אבל רכים לחוד או דקים לחוד אסור אפי' בכרמלית (מ""ב ס""ק ק""ל - קל""א, שעה""צ ס""ק קס""ג)] דאז הוא דרך מלבוש, אכן כתב הערוה""ש (סעי' ק""ב) בזמנינו אין דרך אנשים לצאת אפי' ברכים והוי משוי, ויש נשים שכורכים בהם מפני הגשמים וממילא אף בלא גשמים אין לגעור בהן. {ולפיכך, אסור לצאת ב-plastic tablecloth וכדומה מחמת הגשמים דאין זה דרך מלבוש כלל}"	סימן שא סעיף לה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר ללבוש ב' מלבושים ברה""ר?"	"הב""י הביא משבלי הלקט דאוסר כשאין הדרך ללבוש שניהם והוי משוי, ואינו מותר אלא כשדרך הוא לצאת כן מפני הצינה [ואז מותר אפי' שלא במקום צינה], ולפי""ז אסור ללבוש עוד בגד לצורך חבירו אלא שיש קולה מיוחד מפני הדליקה, ולפי""ז מובן למה החמירו תוס' והרא""ש שני חגורות דאינו דרך מלבוש אלא אם יש בגד מפסיק ביניהם, והכל בו בשם היראים החמיר אפי' בגד מפסיק דס""ל דלא התירו אלא מפני הדליקה. אכן, הב""י פסק כשאר ראשונים (רוקח, כל בו, סתימת הרי""ף והרמב""ם) דלעולם מותר ללבוש שתי בגדים אפי' לצורך חבירו ואפי' ב' חגורות דלעולם מקרי דרך מלבוש, וכן פסק המחבר. אכן, הרמ""א מחמיר כתוס' והרא""ש דצריך ליהנות מבגד שני, ולפיכך אינו מותר לחגור ב' חגורות אלא בהפסק בגד ביניהם [ולא חיישינן לכל בו בשם היראים], ועוד הביא הרמ""א דמותר לצאת בב' כובעים ובב' אנפילאות, אמנם מבואר בדרכ""מ (ס""ק י""ד) דבב' כובעים מותר מפני שהיה דרכו בכך [וכגון כובע גדול על כובע קטן, ובמקום קפידת הממשלה אסור דחיישינן שמא יטלנו מראשו ויצניעו בכסותו (ערוה""ש סעי' ק""ד)] (וכ""כ מ""ב ס""ק קל""ו), וב' אנפליאות מותר דוקא מפני שדרכן בכך מפני הצינה {ונראה לפרש דמבואר לעיל (סעי' י""ג - י""ד) דמותר לצאת דרך מלבוש אפי' לאצולי טינוף וגם מותר לצאת לאצולי צערא אפי' שלא בדרך מלבוש, אבל זהו דוקא אם דרכו בכך וכמ""ש המ""ב (ס""ק נ""א) אבל דבר שאין דרכו בכך אסור לצאת כלל בשבת אפי' לאצולי צערא וכמ""ש מ""ב (ס""ק ע""א) [וכ""כ הערוה""ש סעי' ק""ו, אלא דצ""ע מה שהתיר הערוה""ש לצורך דליקה ללבוש יותר ממה שרגילין ללבוש (שש""כ פי""ח הע' ל""ב), אמנם כן מבואר בגר""א (ס""ק פ""ב) דמפני דליקה התירו ללבוש יותר], ואפי' דרך מלבוש ג""כ אסור אם אינו דרכו בכך וכמ""ש המ""ב כאן (ס""ק קל""ג), וממילא אם הוא דרך מלבוש לכל הפחות בימות הקור נמצא שיש עליו שם דרך מלבוש ומותר אפי' שלא במקום קור וכמ""ש המ""ב (ס""ק ע""ב) בשק של רועים, וכן מבואר בגר""ז (סעי' מ""ג), ונראה דלפי הרמ""א אסור ללבוש ב' rain ponchos דאין זה דרך בני אדם כלל, ואפי' כשמכוין לאצולי צערא מגשמים}"	סימן שא סעיף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר ללבוש הפאציילק""ע?"	"לפי הרמ""א בודאי אסור לחגור בו [אבל אינו חיוב חטאת דאין דרך הוצאה בכך], והחיי""א ס""ל דאסור אפי' להמחבר כיון שאין דרכו לחגור בו בחול ניכר שהוא מערים להוציאו {ונראה לפרש דאין דרכו לצאת בפאציילק""ע ע""ג חגורה אחרת, ולפיכך יש עצה לצאת בו בהפסק בגד וכמ""ש המ""ב בסמוך, אמנם לפי המחבר אפי' בב' חגורות יהא מותר, ועל זה י""ל דהיינו בב' חגורות ממש משא""כ הכא דאחד מהם פאציילק""ע אסור דניכר שדעתו להערים ולהוציא הפאציילק""ע ולפיכך כתב החיי""א דאסור אפי' להמחבר}, אבל המ""ב (ס""ק קל""ג) הביא כמה עצות: יכול להוסיפו על חגורו א""נ יכול לחגור בו עם הפסק בגד א""נ לכרוכו סביב צוארו [אבל לא יקשרנה סביב הרגל דאין זה דרך מלבוש כלל]"	סימן שא סעיף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באלו שנוהגין לחגור ב' חגורות זה על זה?	"כיון שנהגו כן מותר דזהו דרך מלבוש (פמ""ג מש""ז ס""ק כ""ה) [והיכא דאין הכל נוהגין כן אסור (שעה""צ ס""ק קס""ט)], והחיי""א כתב דאין למחות בזה {וצ""ב למה אינו מותר לכתחילה} (מ""ב ס""ק קל""ד), והב""י הביא משבלי הלקט דעדיף להנשים שלא לחבוש האבנט פנימי ובטל לבגדיהם כיון שהם תפורים ורק יחגרו החיצונה (מג""א ס""ק מ""ט) {וצ""ל דזה לא היה דרכו בכך ממש, וגם היה רק לאצולי טינוף ולא לאצולי צער, אמנם כתב הערוה""ש (סעי' ק""ג) דאע""פ שדרכו בכך מ""מ טוב יותר שלא תחגורנה הפנימית}"	סימן שא סעיף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגארטל?	"כתב אג""מ (או""ח ח""ב סי' ע""ו) דאינו מותר אלא בהפסק בגד, אבל המנח""י (ח""ה סי' מ""א) מקיל {ונראה דאם זהו דרכו בכך יהא מותר}"	סימן שא סעיף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בשלא""ף מאנטי""ל?"	"כתב הפמ""ג (א""א ס""ק מ""ט) שיתיר החגורה הפנימי התפור שבטל הוא, ויחגור החיצונה (מ""ב ס""ק קל""ה) {וה""נ צ""ל דלא היה דרכו ממש לחגור שניהם}"	סימן שא סעיף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת 1) בנעל עם שרוך שעתה אינה קשורה בו 2) בחגורה שאינה תפורה אלא תלויה במעילו 3) בחפתים (cufflinks) שאינם סוגרים השרוול?	"1) רשז""א (שש""כ פי""ח הע' קכ""ב והע' קכ""ז) מקיל דהוי חלק מהנעל 2) רשז""א (שם) נמי מקיל בזה {ויש לעיין בזה, מלבד החשש שמא יפלו יש לחוש דאע""פ שהוא דרכו בכך אבל אינו תפור בו וא""כ יהא אסור} 3) רשז""א מסתפק בזה {ונראה יותר דאין זה דרכו בכך ואינו נוי להבגד וממילא הוי משוי} (עי' מ""ב דרשו)"	סימן שא סעיף לו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת בכפפות בשבת?	"השבלי הלקט מצדד להקל מדינא דהוא מלבוש גמור, אבל חושש להחמיר שמא יוציאם מידו כדי למשמש בבשרו מפני כנה או פרעוש, והאגור חושש שמא יפלו מידיו, אמנם, המג""א (ס""ק ג') הביא קולה בזה""ז להצטרף השיטות דאין לנו רה""ר דאורייתא אבל מסיים דטוב להחמיר, והכריע המ""ב (ס""ק קמ""א) דאע""פ שאין למחות ביד המקילין מ""מ ראוי לכל בעל נפש להחמיר, והערוה""ש (סעי' ק""ה) מקיל אם הקור גדול."	סימן שא סעיף לז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לקושרם לבגדו?	"השבלי הלקט הביא היתר זה [וה""ה ע""י קרסים (א""ר, ביה""ל ד""ה יפה)], והשיגו עליו הט""ז (ס""ק כ""ו) והגר""א (ס""ק פ""ח) מה מהני לקשרו ולתפרו לבגדו הרי הם חשיבי ולא בטלי, והביה""ל (ד""ה שיתפרם) הביא תירוץ מא""ר דע""י קשר יפה מחזי כבית יד ארוך ואין עליו שם משא, ועוד הביא תירוץ מנהר שלום ותוספת שבת דודאי אינו בטל אבל עכשיו ליכא למיחש לאיסור דאורייתא דאם מוציא ידיו מהם הוי שלא כדרך הוצאה ולכן לא גזרינן [אבל בקשר שאינו של קיימא אסור דחיישינן שמא יותר הקשר]"	סימן שא סעיף לז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בארבי""ל (שתוחב בו שתי ידיו)?"	"הט""ז (ס""ק כ""ו) מקיל בו דאפי' אם מוציא יד אחד הרי הוא לבוש ביד שני ואינו משוי, אבל שאר אחרונים סוברים דאדרבה חמור טפי מכפפות שבקל נופל מידו ואתי לאתויי, ועוד שרגילין לשאתו לפעמים כך ביד, ולמעשה ראוי להחמיר (מ""ב ס""ק קל""ט), והערוה""ש (סעי' ק""ה) מקיל כהט""ז"	סימן שא סעיף לז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת 1) בבתי אזניים 2) בצמר באזניו?	"1) במ""ב דרשו מביאין מקילין בזה, אבל שמעתי מהגרי""א פארכהיימער שליט""א דחושש שמא יסירם כדי לדבר עם חבירו, אמנם במקום קור גדול יש להקל וכמ""ש הערוה""ש לגבי כפפות 2) אם הוא למגן מהרוח וקור מותר להוי לאצולי מצער וליכא חשש שמא יסירם (מ""ב דרשו) {וה""נ צ""ל דליכא חשש שיסירם כדי לדבר עם חבירו}"	סימן שא סעיף לז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת בטלית 1) שאינה מצוייצת כהלכתה 2) שמצוייצת כהלכתה 3) בספק אם מצוייצת כהלכתה?	"1) חייב משום הוצאת החוטין [לפי תוס' מפני שדעתו להשלימם, לרש""י מפני שתכלת חשיבי, לר""ן חשיבי מפני המצוה (ביה""ל ד""ה ודעתו)] {אבל אינו חייב משום המלבוש אע""פ שיש עבירה בלבישתה, ועי' בפמ""ג (א""א ס""ק נ""ד) לגבי בגד של כלאים}, ואם דעתו להשליך החוטים לחוץ לא חשיבי ובטלי (ערוה""ש סעי' ק""ח), אבל האג""מ (או""ח ח""ה סי' י""ח) מחמיר אפי' אם דעתו להשליכו מפני שיש חשיבות להם מחמת המקום דדעתו לתלות שם חוטין חדשים 2) מותר, אע""פ שליכא תכלת בזמנינו דתכלת אינו מעכב את הלבן [דלא כמהר""ם מרוטנבארק דהיה מחמיר בזה (טור)] 3) כתב המ""ב לעיל (סי' י""ג ס""ק ד') דאין לצאת בה, אבל השיג עליו הנצי""ב ועוד אחרונים דאם אם דעתו לשנות הבגד הוי בטילים להבגד, ועי' מש""כ שם."	סימן שא סעיף לח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ללבוש ציצית בלילה?	"כן שנוי הוא לבגד (ביה""ל לעיל סעי' ל', ד""ה בטלית), וחידש הערוה""ש (סעי' ק""ח) דטעם ההיתר הוא משום דרך לבישתו ולפיכך חידש דאסור ללבוש טלית גדול בלילה דאין דרכו בכך [חוץ מיוה""כ] {אבל נראה דזהו לשיטתו דס""ל טעם ההיתר הוא משום דרכו בכך, אבל לפי הביה""ל דטעם ההיתר הוא נוי, מותר אפי' בטלית גדול, ונפק""מ בזה במי שצריך לילך לבית חולים עם אשתו ליל שבת ורוצה ללבוש טליתו שם}"	סימן שא סעיף לח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת בכילה שיש בה רצועות?	"כן מפני שהרצועות בטלות להכילה (גמ' שבת קל""ט ע""ב) ולא אמרינן דהוי משוי בשעה שהוא מתעטף בו (מ""ב ס""ק קמ""ו) {וצ""ב דיש להם תשמיש אחר וחשיבות בפנ""ע, אלא על כרחך כיון שהוא חלק מהבגד בעצם הוא בטל להבגד, וא""כ אפי' בשל משי יהא בטלים, וצ""ל דכיון שהוא תשמיש אחר ואינו מקושר להבגד כלל אינו נחשב כחלק המלבוש, וצ""ב, ומ""מ מכאן תמה ר""י באק על שיטת החיי""א דלפי החיי""א אפי' ברצועות שאינם חשובות להוי משוי כיון שהוא משתמש בהם ואינם בטלים, ולפי הערוה""ש ודעימיה שחולק על החיי""א וס""ל דדוקא בחפצא של מצוה כציצית הוי חשוב ניחא}"	סימן שא סעיף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת באבנט שיש בה רצועות תלויין בה 1) שאינם חשובים 2) שחשובים (כמשי)?	"1) מותר לצאת בו אע""פ שאין מנעליו קשורים בהם דהם בטלים להאבנט 2) אינו מותר לצאת בהם אלא אם המנעלים קשורים בהם דאז הוו בכלל תשמיש לבגד [דלא כסמ""ג והגהות מיימוניות (בב""י) דמקילין] (מ""ב ס""ק קנ""ט) [ואע""פ שאמרינן לעיל דאסור לקשור תחבושת בחוט חשובה, היינו מפני שאינו מיוחד לכך משא""כ הכא רצועות אלו מיוחדין לקשירת הנעלים (שש""כ פי""ח הע' ע""ח) {ונראה לפרש יותר דדרכן לצאת כשהם קשורים לנעלים ואע""פ שהם חשובים מותר לצאת בהם דומיא דמטפחת המחובר לכסותו (רמ""א לעיל סעי' כ""ג) דמותר כשדרכו בכך וארוג, משא""כ בחוט על תחבושת אין זה דרכו בכך}]"	סימן שא סעיף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפסק הלולאות מצד אחד?	"כתב הטור דאם הוא דבר חשוב אסור לצאת בו, ואם הוא דבר שאינו חשוב מותר לצאת בו. אכן, חידש החיי""א (כלל נ""ו סעי' ג') דאפי' אם הוא דבר שאינו חשוב מ""מ אם דעתו להשלימה יש לה חשיבות [וכמ""ש תוס' לגבי ציצית] ואסור לצאת בו ולפיכך ס""ל דצריך להחליט שלא לתקנו אם נפסקה (מ""ב ס""ק ק""נ), אבל הערוה""ש (סעי' ק""ז) חולק עליו [""דדברי שגגה הם""] דדוקא בדבר מצוה יש לה חשיבות כשדעתו לתקנו ולא לולאות בעלמא וכמ""ש הר""ן, ולפיכך מותר לצאת בה אם נפסקה כל זמן שהוא דבר שאינו חשוב, וכ""כ התהלה לדוד (ס""ק ל""ב). ואפי' להחיי""א, אם מתקנו בשבת ע""י סיכת בטחון כיון שראוי להשתמש בה בשבת חוזר להיות בטל להבגד (חוט שני ח""ד פפ""ח ס""ק י""ז)."	סימן שא סעיף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לו נקב גדול בכיסו?	"{לפי החיי""א אם דעתו לתקנו ועכשיו אין בו שום השתמשות יהא אסור ללבוש אותה בגד [אבל הדגיש ר""י צוקער שליט""א דאם הוא רגיל ליתן ידיו לתוך הכיס נמצא דיש בו השתמשות ומותר], ונראה אם כיסו סגור ע""י חוט ודעתו לנתקו אחר שבת אפ""ה מותר לצאת בו דהרי דרכו בכך והרבה בני אדם אין מנתקין אותם והוי דרך מלבוש וכמ""ש הביה""ל לעיל (סעי' כ""ג ד""ה שדרכו)} "	סימן שא סעיף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפסקה snap על מעיל שלו בשבת?	"בודאי החלק השני שנפסקה אסור לצאת בה משום הוצאה וצריך להפרידו מחלק הראשון, אלא אפי' חלק הראשון המחובר לבגדו יהא אסור לפי החיי""א [וכמ""ש בציצית לפי תוס' אע""פ דליכא ריעותא בו מ""מ עכשיו אינו יכול להשתמש בה והוי משוי אם דעתו לתקנו] אלא יש לייעצו שלא לתקנו בזה, ועוד התיר הגרי""א פארכהיימער שליט""א בשעת הדחק יכול לסמוך על החולקים על החיי""א"	סימן שא סעיף לט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אסור לצאת בכובע בשבת?	"לרש""י (שבת קל""ח ע""ב) אסור משום חשש שמא יפול ואתי לאתויי, לתוס' אסור משום אהל "	סימן שא סעיף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אסור ללבוש כובע מפני איסור אהל?	"רש""י ס""ל דליכא איסור אהל כלל בכובע [מפני שהוא דרך מלבוש (שעה""צ ס""ק קפ""ז) א""נ משום דס""ל דאין אהל בלא מחיצות או ס""ל דאהל העשויי בבת אחת לא שמיה אהל (ערוה""ש סעי' ק""י)], ואע""פ שהרבה נוהגין לסמוך על רש""י (א""ר, מ""ב ס""ק קנ""ב, ערוה""ש סעי' קי""ב), מ""מ כתב המ""ב (שם) דלכתחילה אין סומכין על שיטת רש""י אלא חיישינן לשיטת תוס' דיש בו איסור אהל אם יש בו אלו התנאים:<br>1) רחב טפח [או משופע ורחב טפח בתוך ג' טפחים (מחה""ש), אולם מסתימת המג""א (ס""ק נ""א) ומ""ב (ס""ק קנ""ב) וערוה""ש (סעי' קי""א) משמע דכל אהל שיפוע לא מקרי אהל אפי' יותר מטפח, וצ""ע]<br>2) קשה [שאינו נכפף]<br>3) מכוין לצל {ואע""פ שהמ""ב מזכיר הכוונה של העושה, נראה לר""י באק דהכל תלוי בכוונה של הלובש}<br>4) לפי הט""ז אסור דוקא אם לא היה בראשו מערב שבת (שעה""צ ס""ק קפ""ד)"	סימן שא סעיף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ללבוש baseball cap בשבת 1) כדרכו 2) להיפך?	"{1) נראה דאסור משום אהל [דהוא רחב טפח וקשה ונעשה לצל] אלא שיש לימוד זכות אם אין כוונתו לצל וגם יש שיטת רש""י 2) נראה דאסור משום חוקת עכו""ם דהוי דרך שחץ וגאוה}"	סימן שא סעיף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא כתב המחבר דאינו אסור לצאת בכובע אלא אם הוא קשה?	"תי' המחה""ש דס""ל להמחבר דסתם כובע קשה"	סימן שא סעיף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לתת טליתו ע""ג כובעו?"	"יש חוששין בו לאיסור אהל שיש בו דפנות, והשיג עליהם המג""א (ס""ק נ""א) דמגמ' וכל הפוסקים משמע דהאיסור הוא בכובע לחוד ולא מחמת הטלית, והמחה""ש מיישב מנהג זו שהם ס""ל כרש""י דבעצם ליכא איסור אהל בכובע לחוד אבל ס""ל דיש איסור אהל כשיש ג""כ דפנות, וזהו מה שתירץ הגמ' כאן שמיהדק, ור""ל אם הטלית סמוך לראשו וליכא חלל טפח מותר, הא דלא מיהדק ויש בה חלל טפח ואסור {ולפי""ז יהא אסור לצאת במעיל שמכסה הכובע אם יש בו חלל טפח, ודוקא אם כובע נחשב כדבר קשה דאם רך הוא מבואר בגמ' מנשתרבב גלימא דבדבר רך אפי' עם דפנות מותר}, ומ""מ מסיים המ""ב (ס""ק קנ""ב) דאין מקום להחמיר שלא ליתן טלית ע""ג יארמלקא דהתם ליכא אהל כלל, ואדרבה מצוה לכתחילה לכסות גם ראשו בשעת התפילה (שעה""צ ס""ק ק""צ)."	סימן שא סעיף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש מקום להקל למי שיש לו חולי עינים?	"הערוה""ש (סעי' קי""א) מקיל לחולי עינים כשהולך בשיפוע"	סימן שא סעיף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי מותר לצאת בכובע לרה""ר ולא חיישינן שמא יפול וישאו בידו?"	"יש היתר באחד מציורים אלו:<br>1) מהודק בראשו או עמוק בראשו<br>2) קשור ברצועה תחת גרונו<br>3) אם אין לו שאר כיסוי ראש דלא חיישינן שילך בגילוי ראש (ב""י, מ""ב ס""ק קנ""ג) {יש מקילין אפי' אם יש עליו יארמלקא דאי אתי רוח ויגביה כובעו גם יגביה את היארמלקא, ויש לעיין בזה}<br>4) המג""א (ס""ק נ""ב) הביא קולה ממשאת בנימין במי דאין דרכו לילך ברחוב בלא כובע, אכן כתב הפמ""ג (א""א ס""ק נ""ב) דכובע שלנו כמה פעמים נושאים אותו בידו (שעה""צ ס""ק קצ""ב) {ונראה דהכל תלוי על האדם}"	סימן שא סעיף מא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכרמלית?	"הט""ז (ס""ק כ""ז) כתב דאסור לצאת בו חוץ לעירוב (מ""ב ס""ק קנ""ד), ונראה דמכאן משמע דאסור אפי' בכרמלית, וע""ע בערוה""ש (סעי' ק""ט) דמקיל בכרמלית"	סימן שא סעיף מא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מוצא תפילין מונח בבזיון?	מותר ללבשו ולהביאו למקום משומר	סימן שא סעיף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התפילין 1) אין להם רצועות 2) אין להם קשרים?	"1) איתא בגמ' דאין מביאין אותם, לרבא מפני שחיישינן שטרחו לעשות קמיע (וכ""כ כל הפוסקים) [ואפי' אם יש בהם שמות הקדושים מ""מ לא הטריחוהו חכמים להצילו מגרם מחיקה (אג""מ או""ח ח""ה סי' י""ח)], אבל המגיד משנה חולק עליהם דמגמ' משמע דמסקינן דאין אדם טורח לעשות קמיע והטעם דאין מביאין אותם כשאין להם רצועות הוי משום שא""א לקושרם לגופו, אכן תי' הב""י בעבור הפוסקים דקיי""ל כרבא דהוא בתראה, והגר""א כתב דמה שמסיק הגמ' אחר רבא הוא דיחוי בעלמא [ונפק""מ בין הפשטים הוא אם צריך לשומרם במקומם, ולפי מאי דקיי""ל כרוב ראשונים א""צ לשומרם (מ""ב ס""ק קנ""ו), ומ""מ כתב הערוה""ש (סעי' קט""ו) דיש לכסותן], אכן כתב המ""ב (שם) בשם המג""א לעיל (סי' י""א) דבזמנינו אין מצוי לעשות קמיע כעין תפילין וא""כ צריך לשומרם 2) א""א לעשות קשר בשבת, ועניבה אע""פ שאפשר לעשותו בשבת מ""מ לא מהני לגבי תפילין, וממילא א""א להביאם וצריך לשומרם במקומם (מ""ב ס""ק קנ""ז, שעה""צ ס""ק קצ""ו), אבל הערוה""ש (סעי' קט""ו) ס""ל דמהני עניבה לתפילין"	סימן שא סעיף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מצא זוגים הרבה 1) ויש לו פנאי לכולם 2) ואין לו פנאי לכולם?	"1) יכניסם זוג זוג [ואע""פ שקיי""ל דשבת לאו זמן תפילין מ""מ דרך מלבוש הוא ולא משוי, וליכא משום בל תוסיף כיון שאינו מכוין לשם מצוה (מ""ב ס""ק קנ""ח)], והקשה התיו""ט למה אינו מותר ללבוש שתים שתים הרי קיי""ל שבת לאו זמן תפילין וא""כ אינו עובר על בל תוסיף אלא אם מכוין לשם מצוה, ותי' המג""א (ס""ק נ""ד) דחיישינן שמא לא יניחם במקום התפילין, והמהרש""א (עירובין צ""ו ע""ב) תי' דאינו מותר ללבוש יותר ממלבושי חול [והא דאוקמיה מתני' כר""מ דס""ל שבת זמן תפילין היינו אליבא דאמת דמבואר במתני' דאשה נמי מותרת ללבוש תפילין וזהו דוקא אליבא דר""מ] {וצ""ב לפי המחבר דמתיר ללבוש ב' חגורות, מאי שנא מב' זוגי תפילין דאסור, והגמ' ביאר החילוק בין דרך מלבושו בחול ואין דרך מלבושו בחול, אבל צ""ב דב' חגורות נמי אין דרכו ללבוש בחול, וצ""ל דחגורות הוו מלבושים ומצי ללובשם בחול משא""כ תפילין הוי חפצא של מצוה ואין תועלת ללבוש שתי זוגות כלל} 2) יחשיך עליהם עד הלילה [והוי מצי לפרש דהוא עצה טובה דא""צ להטריח, אבל נראה יותר לר""י באק דהוא הלכה דלא מתירין לו ללבוש תפילין בשבת אם לא יכול לגמור להציל את כולם ועל כן טפי לשומרם לכל השבת]"	סימן שא סעיף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אשה מצאה התפילין?	"אינה יכולה ללבוש תפילין דאינה רגילה ללבוש תפילין בימי החול [ואין להם היתר מחמת אנשים דאמרינן נשים עם בפני עצמן הן] (מג""א ס""ק נ""ד), ויש חולקים עליו דכיון דבעצם אשה מותרת ללבוש תפילין אלא שאין להם גוף נקי מ""מ אינו נחשב כמשוי אצלם, והשער המלך הביא מח' ראשונים בזה, הראב""ד מחמיר והרשב""א מקיל (מ""ב ס""ק קנ""ח)"	סימן שא סעיף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אשה יצאה 1) בטלית מצוייצת 2) בבגד איש?	"1) כתב המג""א (ס""ק נ""ד) דהיא חייבת חטאת [וביאר הלבושי שרד (ס""'ק קי""ב) ופמ""ג (א""א ס""ק נ""ד) כיון שאינו מלבוש גמור אלא מלבוש בבית הכנסת חייב על הבגד [ולגבי החוטין, הפמ""ג ס""ל דגם היא חייבת עליהם אבל הא""ר ס""ל דפטורה מפני שהם נוי לבגד וטפלים], והמחה""ש ביאר כוונת המג""א דהיא חייבת מחמת החוטין לחוד, אבל מ""ב (ס""ק קנ""ח) משמע דהיא חייבת מחמת הבגד וכמ""ש הלבושי שרד ופמ""ג] , אבל השער המלך חולק עליו דקיי""ל כר' יוסי דנשים סומכות רשות, וה""נ יכולות ללבוש ציצית [ואפי' להראב""ד דמחמיר בתפילין היינו דוקא משום דאשה צריכה גוף נקי משא""כ בציצית ליכא קפידא] (מ""ב ס""ק קנ""ח) 2) כתב המג""א (ס""ק נ""ד) כיון שהוא מלבוש גמור מותרת לאשה לצאת בה [וביאר הערוה""ש (סעי' קט""ז) דבשאר בגדים היא יכולה ללובשה, משא""כ בטלית ותפילין אין מניחין אותה ללובשם], ועל זה לא אמרינן נשים עם בפני עצמן הן [ויש מקשים שהגמ' מדמה זה לשק של רועים, ש""מ דאפי' במלבוש אמרינן עם בפני עצמן, ויש מדחין דשק של רועים אינו מלבוש גמור]"	סימן שא סעיף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מתיירא מפני הגוים וכדומה?	"אם אפשר לו להביאם פחות פחות מד""א או ליתנם מחבירו לחבירו מותר לעשותם, ואם הוא מתיירא אף בזה רק מכסן והולך לו (טור, שו""ע) [וכתב התיו""ט דעדיף ליתנו מחבירו לחבירו דזה מותר אפי' לדבר רשות, ואם ליכא אחר אז מותר פחות פחות מד""א אבל זה אינו מותר אלא במקום מצוה, ודוחק בלשון המחבר]"	סימן שא סעיף מב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם מצא ס""ת בבזיון 1) ואינו שעת סכנה 2) והוא שעת סכנה 3) וגשמים יורדים?"	"1) יושב ומשמרו עד הלילה, ואם הוא מתיירא יכול להכניסו פחות פחות מד""א או מחבירו לחבירו [והתוספת שבת כתב דמחבירו לחיברו עדיף מפחות פחות, אבל נראה להערוה""ש (סעי' קי""ז) דזהו דוקא בממון אבל בכתבי הקודש הוי בזיון טפי מחבירו לחבירו] 2) מניחו והולך לו {ולכאורה טוב לכסותו} 3) מתעטף בה וחוזר ומתעטף בבגדים על גבה [והוי שלא כדרך הוצאה ומותר במקום בזיון ס""ת (פמ""ג מש""ז ס""ק כ""ט)] [וע""י זה יוכל להכניסו לביתו משא""כ ע""י פחות פחות מד""א א""א להכניסו לביתו (אור שמח הל' שבת פי""ט הכ""ה, מ""ב דרשו)]"	סימן שא סעיף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר דברים שבקדושה?	"כתב הערוה""ש (סעי' קי""ז) דה""ה בתפילין ומזוזות ואפי' בדברים הנדפסים לא יניחם בבזיון, ובספר גנזי הקודש (פ""ב הע' ע""ה) הגדיר ע""פ הכללים שבסי' רס""ו ע""י נכרי, חש""ו, פחות פחות וכו' {אמנם, נראה דדפוס שלנו יש להקל להניחו אם מצאו ברה""ר, אבל מסתימת הספר גנזי הקודש משמע דיש להחמיר אפי' בדפוס שלנו}"	סימן שא סעיף מג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מותר להציל בגדים מפני הדליקה?	"מותר ללבוש כל בגדים ופושטם וחוזר ולובש ומוציא [אע""פ שיש בזה מח' מ""מ המחבר סותם כאן להקל (ביה""ל ד""ה ופושט)], וביאר הערוה""ש (סעי' ק""ו) שהוא היתר מיוחד מפני הדליקה אע""פ שאינו דרך לבישה כ""כ {וצ""ע כוונת הביה""ל (ד""ה לובש) דכתב דהוא דרך לבישה, ופי' ר""י באק ע""פ הר""ן דבא לתרץ למה אינו מותר להוציא אלא ג' סעודות במקום דליקה אבל מותר להוציא כל מלבושיו ותי' דהכא דרך מלבוש הוא, ואפשר דזהו כוונת הביה""ל, ובאמת כ""כ המ""ב לקמן (סי' של""ד ס""ק י""ח), ור""י באק הביא עוד סמך לזה דהרי שיטת המחבר לקמן (סי' של""ד סעי' י') הוא דאינו מותר להביא הכלים אלא לחצר המעורבת, ועל כרחך אין ההיתר כאן הוא מפני שנושא הכלים דרך מלבוש לרה""ר, אלא ע""כ כמ""ש דבא לפרש החילוק בין בגדים למאכלים}"	סימן שא סעיף מד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ללבוש בגדים שנפלו במים?	"לא מיבעיא בגדים שעליו שנשרו במים מותר להניחם על גופו, אלא אפי' אם נפלו בגדים שלא על גופו לתוך המים מותר ללובשם אח""כ (ב""ח), אבל מסתבר דזהו דוקא כשאין לו בגדים אחרים (מ""ב ס""ק קס""ב) [דאם יש לו בגדים אחרים אמרינן בסמוך דבגדים אלו מוקצים הם (שעה""צ ס""ק ר""ג) {ומבואר שם דזהו דוקא אם הבגדים אינם על גופו אבל כשהם על גופו א""צ להסירם אע""פ שיש לו בגדים אחרים}], ובכל אופן צריך ליזהר שלא לנערם דיש בזה איסור ליבון (ביה""ל ד""ה ואינו)"	סימן שא סעיף מה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשטוח בגדים לנגבם 1) בפני העם 2) בחדרי חדרים?	"1) אסור מפני מראית העין 2) רב ס""ל דאסור אפי' בחדרי חדרים משום לא פלוג, ורוב ראשונים ס""ל כרב אבל רבינו ניסים גאון (ורז""ה וספר התרומה) ס""ל דלא קיי""ל כרב ומותר בחדרי חדרים, ולמעשה פסק השו""ע לחומרא"	סימן שא סעיף מה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ההיתרים לשטוח הבגדים לנגבם?	"1) המג""א (ס""ק נ""ה) מצדד להקל במים מועטים, אבל הקשה על עצמו מזיעה דמשמע דאפי' במים מועטים אסור [ותי' הערוה""ש (סעי' קי""ט) דזיעה מתפשט בכל הבגד משא""כ מעט מים ניכר שמקצתו יבש], והרבה אחרונים חולקים על היתר זה (מ""ב ס""ק קס""ג)<br>2) אם יש צואת תינוק על הבגד דניכר שלא כבסה (מ""ב ס""ק קס""ד)<br> 3) אם יש מי רגלים על חלק מבגד תינוק דדרך התינוקות להשתין [אבל אם יש מי רגלים על כולה חיישינן שמא יאמרו שכבסה] (מ""ב ס""ק קס""ד)<br>4) אם הוא בגד שאין דרכו לכבס (אג""מ או""ח ח""ה סי' י""ח)<br>5) אם הוא בגד שמותר לכבס כגון מפלסדיק [ולא חיישינן לשפשוף] (שש""כ פט""ו הע' ל""ה)<br>6)אם הניחו במקום שאין דרכו לנגבם שם לאחר כביסה (שש""כ פט""ו הע' קכ""ד) [ודלא כמשמעות קצות השלחן (סי' קט""ז בדה""ש ס""ק כ')], וכעין זה מותר אם אינו שוטחה כדרך שטיחה (שעה""צ ס""ק רי""ב)<br>7) אם שטחה מערב שבת (עי' להלן)<br>8) {יש סברא לומר דאם ירדו עליו גשמים ניכר לכל שהוא נתלכלך מחמת הגשמים ולא מחמת כביסה, אבל למעשה קשה להקל בזה שהמ""ב (ס""ק קס""א) כתב דמיירי כשירדו עליו גשמים, ואפ""ה כתב השו""ע בהמשך דבריו דאסור לשטוח בגדיו}"	סימן שא סעיף מה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במראית העין על איסור דרבנן?	"תוס' כתובות (ס' ע""א) כתבו דמקילין בחדרי חדרים (מג""א ס""ק נ""ו, מ""ב ס""ק קס""ה) [והקשה מסוגיא דשבת (ס""ד ע""ב) דמשמע דאפי' באיסור דרבנן גזרינן, ותי' המג""א דהוא מח' הסוגיות, והנתיב חיים תי' דרב עצמו ס""ל דגזרינן אפי' באיסור דרבנן אבל אנן מחמירין רק באיסורי דאורייתא, ורע""א תי' דהגמ' ס""ל דהחשש דאזיל לחינגא הוא חשש איסור דאורייתא דשביתת בהמתו דהיא מוציאה זוג ברה""ר, אבל אנן סמכינן על הפוסקים דאין לנו רה""ר דאורייתא וממילא ליכא איסור דאורייתא], והביה""ל (ד""ה בחדרי) הביא הר""ן דחולק על תוס' וס""ל דגזרינן אפי' באיסורי דרבנן, מ""מ בצירוף הרבינו ניסים גאון ודעימיה דס""ל דלא פסקינן כרב בכלל אנן מקילין בחדרי חדרים באיסורי דרבנן, וע""ע בפתח""ת (יו""ד ס""ס ש""ל) דהביא פרי תבואה דמחמיר"	סימן שא סעיף מה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להניחו לנגב 1) מערב שבת 2) בין השמשות?	"1) כן, דדוקא בשבת חוששין שכבסו בשבת מדלא תולהו מבעוד יום (לבוש, מ""ב ס""ק קס""ז) {ולפי""ז אם ירדו גשמים על בגדיו יהא פשוט לבני אדם שהוא לא כבסם ויהא מותר, אבל למעשה מריהטא דלישנא דהמחבר אינו משמע כן וכמ""ש למעלה} 2) כתב המ""ב (ס""ק קס""ו) דאם הוא צריך לו למחר יש להקל [דהוי שבות בין השמשות במקום צורך] {ואינו אסור משום מגו דאיתקצאי דהוי גמרו בידי אדם, וש""מ דלא חיישינן למוקצה מחמת איסור דאיסור סחיטה, ואפשר לדחות דמיירי כשיכול לאחזו בידו, ועי' מש""כ לקמן (סי' ש""ח סעי' ט""ז)}, וחידש השעה""צ (ס""ק ר""ו) דנכון ליזהר לשטחו בצינעא [וביאר מ""ב עו""ה כדי שאחרים לא יקילו אפי' כשאינו לצורך שבת {ועוד י""ל כדי לצרף שיטת רבינו ניסים גאון דס""ל דאפי' בשבת גופה מותר בצינעא}]"	סימן שא סעיף מה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שטחם באיסור בשבת?	"הכה""ח (ס""ק ר""ס) ס""ל דלא מהני להורידם דכבר ראוהו משטח אותם בשבת, אכן הפסק""ת (הע' 402) הביא שיטות דס""ל דיש תועלת להורידם שהמראית עין הוא כשלא ראו אותם מאתמול ורק היום רואים אותם, וא""כ כל אדם שרואה אותם תלוין יחשדוהו, וכן מסתבר"	סימן שא סעיף מה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגרביים רטובים?	"כפשוטו יש להחמיר משום פס""ר דליבון, אבל יש מקילין משום סחיטה כלאחר יד והולך לאיבוד וגם הוא נכנס מיד לתוך הגרביים עוד הפעם (עי' מ""ב דרשו ופסק""ת הע' 391)"	סימן שא סעיף מה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לנגב בגדים סמוך לאש?	"אסור משום בישול, וגם אסור משום מלבן דע""י בישול המים מתלבן היטב (מחה""ש), ואלו אסורים מן התורה דדרכן בכך, ואסור בין בשל צמר בין בשל פשתן (ביה""ל ד""ה בגדים), ומש""ה ע""י החמה ליכא איסור ליבון ורק אסור משום מראית העין (מג""א ס""ק נ""ז) [ופשוט דזה אסור אפי' במקצת מים (מג""א שם) ואפי' כשבגדיו על גופו (מ""ב ס""ק קס""ט), ואפי' אם הוא עומד שם להתחמם מ""מ הוי פס""ר שבגדיו יתחמם (שעה""צ ס""ק ר""י)], ועי' ברע""א לעוד נפק""מ בין הטעמים."	סימן שא סעיף מו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במקום שאין יד סולדת בו?	"לא שייך איסורים אלו, אבל עדיין אסור לשוטחן כדרכה אחר הכביסה (מ""ב ס""ק ק""ע, שעה""צ ס""ק רי""ב)"	סימן שא סעיף מו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל בגד שנשרו במים?	"אסור לטלטלה אם נשרו בו מים מרובים [אבל במועטים לא חיישינן לסחיטה (מ""ב ס""ק קע""א)], ודוקא אם מקפיד על מימיו אבל המטלניות לא חיישינן לסחיטה (מ""ב ס""ק קע""ב) [והא דאמרינן שמותר לשוטחה היינו מיד אחר שפושטן אבל אח""כ אסור לטלטלה אלא אם נשרו בו מים מועטין או אינו מקפיד עליו (שעה""צ ס""ק רי""ב)]"	סימן שא סעיף מו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לילך במקום שיש חשש שמא יוכל להחליק ויפול במים?	"לא (רמ""א), וזהו דווקא כשהולך לטייל אבל אם דרכו דרך שם מה יוכל לעשות (ערוה""ש סעי' קכ""א)"	סימן שא סעיף מו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבגדים שנתלחלחו מחמת זיעה?	"דינם כשאר מים ואסור לשוטחם [ומכאן המג""א (ס""ק נ""ה) מדייק דמשמע דאסור אפי' במקצת מים, והערוה""ש (סעי' קי""ט) דחה דזיעה מתפשטת לכל הבגד משא""כ במעט מים רואה מקצתו יבש]"	סימן שא סעיף מז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להסתפג באלונטית ולהביאו בידו?	"איתא בגמ' (שבת קמ""ז ע""ב) דלא קיי""ל כאותה משנה דס""ל דאסור להביא האלונטית בידו אלא קיי""ל כר""ש דמותר להסתפג ולהביאו בידו במקום שיש עירוב (מ""ב ס""ק קע""ה)"	סימן שא סעיף מח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו מוקצה גזירה שמא יסחטנה?	"1) תי' המג""א (ס""ק נ""ח) ע""פ הר""ן דלא גזרו על רחיצה וסיפוג דא""א לעמוד בלעדם [וא""כ לאחר שהביאו לביתו והניחו על מקומו אסור לטלטלו (מ""ב ס""ק קע""ה), אכן הערוה""ש (סעי' קכ""א) כתב דכיון שהתרנו לו להביאו א""א לאסרו אח""כ בטלטול], ולפי""ז מסתפק בזמן הזה דליכא צורך כ""כ אולי אסור לגמרי אבל אפשר דלא גזרו חז""ל כלל ומותר, ומסיים דטוב להסתפג בדבר שאינו מקפיד על מימיו (מ""ב ס""ק קע""ג)<br>2) הא""ר הביא תירוץ מספר התרומה דסיפוג אלונטית הוי כמים מועטים ולא חיישינן שמא יסחוט<br>3) הגר""א (ס""ק ק""ו) תי' דאלונטית הוי בגד שאינו מקפיד על מימיו (שעה""צ ס""ק רי""ד)"	סימן שא סעיף מח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו עוד אופנים דלא גזרינן שמא יסחוט הבגד?	"1) תנן במתני' דבעשרה בני אדם לא חיישינן שמא יסחוט דמדכרי אהדדי (מג""א ס""ק נ""ח), התהל""ד (ס""ק מ""ד) ס""ל עשרה דוקא, אבל הא""ר כתב דה""ה שנים, וכן הוכיח רשז""א (שש""כ פט""ו הע' נ""ה) מתוס' שבת (קמ""ז ע""ב), וצריך שכולם יאחזו הבגד יחדו (פסק""ת הע' 454)<br>2) כתב רשז""א (שש""כ פט""ו הע' מ""ז) דרק בבגד שיש בו סחיטה מדאורייתא חיישינן ולא בעור או בסינטטיים או בשערות דכל הסחיטה הוא מדרבנן (פסק""ת אות ס""ג)<br>3) כתב הגר""ז (סעי' נ""ט) דדוקא במים או שאר משקים לבנים חיישינן ולא במשקים שאינן לבן דאז לא מהני הסחיטה ללבנו, וכמ""ש לקמן (שו""ע סי' שי""ט סעי' י', שו""ע סי' של""ד סעי' כ""ד, מ""ב סי' ש""ב ס""ק נ""ח) (פסק""ת שם)"	סימן שא סעיף מח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למסור האלונטית להבלנים?	לא, שהם חשודים על סחיטה	סימן שא סעיף מח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרחוץ ידיו בנהר?	"כן, אבל צריך ליזהר שלא יוציאם עם המים חוץ לנהר ד' אמות [כשהוא עומד בכרמלית (מג""א ס""ק נ""ט), אבל כשהוא עומד ברה""ר אסור להוציא ידיו כלל דהרי הוא מוציא מכרמלית [נהר] לרה""ר (מחה""ש, מ""ב ס""ק קע""ו) {אבל אינו אסור לרחוץ ידיו שם גזירה שמא יוציאם לחוץ דלא גזרו אלא מרה""י לרה""ר ולא בכרמלית (עם ר""י באק)}] {ופשוט דמעט מים שאינו מקפיד עליו בטל לגופו}, והסטייפלר היה נוהג שלא להפסיק בהילוכו ממקוה לבית הכנסת (ארחות יושר ערך טהרה)."	סימן שא סעיף מט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר לצאת בפשתן סרוק בראשו?	"אם צבען וכרכן [דאז נחשב כמלבוש (מ""ב ס""ק קע""ח)] או שיצא בהם שעה אחת מבעוד יום [דאז גלי דעתיה דלמלבוש קיימי (מ""ב ס""ק קע""ט)], ולפי תוס' והרא""ש ה""ה דמהני אם חישב עליו או ישב בה דס""ל דהאיסור הוא מחמת מוקצה ולא מחמת הוצאה, אבל לפי הר""ן ורבינו יונה והרשב""א והרמב""ם לא מהני לצאת בה אם רק חישב עליה או ישב בה דס""ל דהאיסור הוא מחמת הוצאה (ביה""ל ד""ה או)"	סימן שא סעיף נ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם לא עשה הכי, האם הוא מוקצה?	"הוי מוקצה אלא אם חישב עליו מבעוד יום לצאת בו (מג""א ס""ק ס""א, מ""ב ס""ק קע""ט)"	סימן שא סעיף נ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת במצנפת שתלוי בצוארו בעבור מכה?	"כן [דהוי תכשיט לו (מ""ב ס""ק ק""פ)], וכתב הב""י בשם הכל בו דדוקא אם יצא בו מבעוד יום, אבל המג""א הביא מהגהות מיימונות דא""צ לצאת בה מבעוד יום, ולהלכה הט""ז (ס""ק כ""ט) פסק כהכל בו דצריך לצאת בו מבעוד יום, אבל מסתימת המחבר משמע דא""צ לצאת בו מבעוד יום, והקשה הגר""א (ס""ק קי""א) דהוי סתירה להמחבר בסעי' נ' דס""ל דצריך לצאת בו מבעוד יום, והביה""ל (ד""ה הכרוכים) מסיים בזה צ""ע, והערוה""ש (סעי' קכ""ג) הכריע דא""צ לצאת בו מבעוד יום אבל צריך להזמינה שלא יהא מוקצה."	סימן שא סעיף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסמרטוטין על מכתו?	"ה""נ מותר לצאת בו [וכבר כתב המ""ב לעיל (ס""ק ק""ח) דמותר אפי' להטור דס""ל בעלמא צריך דבר המרפא מ""מ בסמרטוטין דאינם חשובים מותר לצאת בהם אע""פ שאינם מרפאים אלא מגנים], וה""נ יש מח' אם צריך לצאת בו מבעוד יום"	סימן שא סעיף נא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת במנעלים המיוחדים לרוכבי סוסים?	"כתב הבאה""ט (ס""ק ל""ה) דאם יש להם חדודי ברזל שמכין בהם את הסוסים אסור לצאת בהם, אבל אם יש להם קשת של ברזל לנוי מותר"	סימן שא סעיף נא		
